עכשיו יום שבת? לא. ועכשיו? לא. ועכשיו עכשיו? עדיין לא. ועכשיו?!?! סתמי.

אז מה יש ביום שבת? יש לי דייט!

אני כל כך מתרגשת!!!

זה הדייט הראשון בחיים שלי, כי מעולם לא יצאתי לדייט. אבל זה גם דייט עם מישהו שממש רציתי לצאת איתו.

אני מרשה לעצמי להתרגש כי זה לא מישהו שאני לא מכירה בכלל וזה יכול להיות מביך, וזה לא מישהו שאני מכירה יותר מדי טוב ואז זה פשוט יהיה מביך כי אנחנו מכירים יותר מידי. זה מישהו שאני מכירה שבוע ואתמול היה היום האחרון שלנו ביחד בעבודה וקבענו שזה פשוט לא היום האחרון שאנחנו ניפגש.

יצאתי איתו החוצה כשהוא הלך הביתה וחיכינו לאוטובוס שלו והוא חיבק אותי כל כך חזק והוא לא רצה לעזוב אותי. התכתבנו בסמסים והוא גם התקשר אליי ובקיצור קבענו במוצא"ש סרט. 

באופן כללי הקטע של סמסים מאד נחמד. כי בשונה מווטסאפ אני לא חוששת כל הזמן למה הוא ראה ולא ענה, למה הוא לא מגיב עכשיו וכ"ו וכ"ו. מבחינתי הוא פשוט לא נמצא עם הפלאפון, אני לא רואה אופציה אחרת. אבל למה הוא לא שולח סמס?

מה שממש מבאס זה שהוא גר ממש רחוק ובמהלך השנה הוא קצת גר בפנימיה, אבל בתכלס עכשיו חופש ויש לנו בערך חודשיים לראות מה קורה עם זה, ואם בסוף החופש עדיין נהיה ביחד אז נחשוב מה לעשות.

דיברתי עם בסטי ויצאתי כל כך פוסטמה בת 17, מה אני אלבש, הרי הוא רק ראה אותי עם בגדים של העבודה שאם כמה שאני יפה בג'ינס זה לא משתווה למכנס קצר. אז בינתיים ביומיים בחרתי מכנסים ונעליים, יש לי עוד יומיים לבחור חולצה ועוד יומיים לתיק. והיום חשבתי שבתכלס זה דייט ראשון וכבר היה מגע פיזי והכל אז אם נניח תהיה נשיקה, מה אני אעשה? הרי לא התנשקתי וזה בטוח יהיה גרוע ומביך. וכשדיברתי עם בסטי והיא שאלה מיליון שאלות חשבתי קצת מה אני עושה ולמה אני בכלל נפגשת איתו ואז נזכרתי שזה בגלל שלא הפסקתי לחשוב עליו כל השבוע ובגלל שכבר כמה ימים אני לא אוכלת כי יש בבטן מלא פרפרים, וטוב אה. לפחות אני ממלאה את ייעודי כבת 17 כי זה או זה או לבכות על בגרויות ואני מעדיפה את זה.

בנימת, מתי. כבר. יום. שבת. יואו!

לילה טוב, ושיהיה כבר יום שבת!