יש לי קטע כזה, שכל פעם כשאני מתחבר עם מישהי, אני מתחיל לפתח כלפיה רגשות.

לא מדבר על סתם שיחות של שלום שלום, ידידה, שאני מדבר איתה קצת מעבר, ומרגיש חופשי איתה

שאני יכול לדבר איתה על הכל.

זה לא משהו נפוץ כל כך, היו לי נראה לי רק 3 ידידות כאלו עד עכשיו.

אבל את... את מקרה מיוחד.

באמת שאיתך זה מעל ומעבר.

כולם מסביב חושבים שאנחנו יחד.

אני רק יכול להתפלל שזה יהיה נכון.

כי אני ממש ממש לא ברמה של כל האלה שיצאת איתם לפני, ואני בטוח שאת לא מסתכלת עלי ככה אפילו.

שמעתי איך את ענית לאנשים, שזה שכיף לנו להיות הרבה יחד ולדבר לא אומר שאנחנו יחד.

מצד אחד כיף לי איתך. מאוד

וכיף לי שסוף סוף אני יכול ככ להיות פתוח עם מישהי,

ושסוף סוף יש לי ידידה שאני מדבר איתה קצת, ונפגשים מידי פעם

אבל מצד שני, כל פעם שאני איתך נשבר לי הלב קצת יותר.

כי אני חושב שלעולם לא נהיה יחד.

 ....................................................................................................................

חסרה לי ממש זוגיות בחיים, לתת אהבה ולקבל אותה חזרה.

לפנק מישהי, להשקיע בה, ולדעת שהיא מעריכה את זה, וגם מחזירה לי דברים כאלה.

לנסוע איתה לטיולים, ללכת למקומות, להפתיע אותה בכל מיני שטויות קטנות..

מישהי שאפשר להיות איתה יום שלם אבל בשניה שנפרדים אז זה מרגיש כאילו לא ראיתי אותה מלא זמן.

שהשעות איתה עוברות כמו שניות.

שאפשר לשבת שעות בלי לדבר,רק לשבת מחובקים ולא להרגיש לבד בעולם הזה.

השאלה היא איפה את נמצאת?

ואיך אני מגיע אליך?

אני כבר מתחיל להתייאש מהחיפושים אחריך....