אנחנו לא בוחרים במי להתאהב
אבל אנחנו לא מתאהבים בלי סיבות
גם אם אי אפשר למלל את הסיבות האלו.
דברים לא קורים בלי סיבות
יש להם סיבה ברורה ומוגדרת
גם אם אנחנו לא יודעים אותה
לפעמים אנחנו בטוחים שכבר ראינו הכל
או לפחות ראינו מספיק
לפעמים אנחנו מביטים על החוץ בעיניים ביקורתיות כ"כ
ביקורתיים כלפי אחרים...וכלפי עצמנו
אבל האמת היא שאנחנו לא רואים
לא אחרים וגם לא את עצמנו
יש הרבה דברים בחיים שלי שאחרים לעולם לא יבינו
והאמת?
גם לא חשוב לי שיבינו
זה שלי, ושלי בלבד
"בועה" הוא קרא לזה
"בועה" אצלי מתחברת לקונוטציות רחוקות לחלוטין מאלה שלו
אבל כל זה זה רק משחקי מילים לאותו מונח
יהיה שמו אשר יהיה
יש דברים בחיים שלי שאחרים לעולם לא יבינו
כמו למה אני עושה את מה שאני עושה
לפעמים גם אני לא יודעת למה
אבל אם זה הרגיש נכון, לא משנה מה אחרים יגידו
זה נכון
את הדברים הגדולים בחיים עושים אנשים קטנים
ורגעים גדולים מורכבים מאלף רגעים קטנים
כל החיים שלנו זו שרשרת נסיבות
שמחזיקה את התליון, שהוא עצמנו
ה"אני" שלנו
ומספיקה חוליה אחת שתחסר
בשביל שהתליון יפול
אנחנו מורכבים מכ"כ הרבה דברים
וכל דבר בחיים שלנו נועד להרכיב את מי שאנחנו
בשביל משהו גדול בהרבה, שנשגב מכל דבר
טוב, בשלב הזה אני מתחילה להישמע פסיכוטית
שיהיה
אני מרגישה שלמה יותר עכשיו
ושום דבר לא יהרוס את זה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
