I'm just thinking out loud

בעבודה אני פוגשת את עצמי מול אנשים אחרים

וזה מדהים כי לפגוש את עצמי מול עצמי

הרבה פחות קשה לי

בעבודה אני פוגשת את עצמי מול אנשים אחרים

ובשקט של המטבח

אני מוצאת את עצמי די לבד לידם

ולפעמים אני רוצה לשתף

אני רוצה לפרוק את כל מה שיושב על הלב

ואת כל מה שישב ועבר ולא פרקתי גם אז

אבל האמת היא

שהאנשים האלה

זרים לי

וזה גורם לי להרגיש

יותר מהכל

בודדה

לפעמים אני פוגשת בעצמי באמת

ומבינה כמה אני עוד צריכה לגדול

בשביל שהטוב שבלב יישאר

ולא יברח מהחושך

שאני מחביאה בתוכי

אבל אני רוצה לשתף

ואין לי איך ואת מי

.

לפעמים...

בא לי לצעוק

שהחיים שלי יפים

ושזה לא תמיד היה ככה

שלפעמים הם קשים באמת

בא לי לצעוק

שהחיים שלי יפים

אבל הלב מלא שריטות מהעבר

ושכמה שאני מנסה להניח אותו מאחור

ולהמשיך קדימה

אני פוגשת אותו

ברגעים בהם אני מצפה לו

פחות מהכל

קשה לי הלבד

והמחסור באנשים

שעליהם אוכל לסמוך

אני לבד

כבר יותר מידי זמן עכשיו

יותר מידי זמן