I'm just thinking out loud

זה מוזר

להסתכל אחורה ולראות אדם אחר

זה מוזר להיזכר

ברגשות שנקברו, בקשרים שלא נפרמו מעולם

וזה מוזר לי לחשוב

איפה הוא היום בחיים

אם הוא נשוי ואם הוא במקום בריא

וזה מוזר לי לחשוב

שאם ניתקל ככה סתם ברחוב

נמשיך ללכת, כמו היינו שני זרים

ואיך זה

שמתוך כל כך הרבה חוויות

אנחנו שומרים בלב שלנו רק קצת

ולא תמיד את הטובות מכולן

רק את אלה

שנגעו בנו באמת

בבפנים של התוך של התוך

.

אהובי

אין בינינו את האש הרוחשת

השורפת, המכלה

אבל יש בינינו אור ואהבה

שלא כלתה

לא משנה כמה רחוק ניסיתי לברוח

אהובי

אין בינינו חשמל וניצוצות

יש בינינו כבוד והבנה

ואני יודעת שיהיו ימים שאתגעגע לאש

אבל כשאני מסתכלת עלייך

אני רואה את הדבר הכי יפה שיש

והלוואי שיהיה לנו טוב

שזה יהיה שווה את הכל

הלוואי שנדע לתמיד

שנועדנו אחד לשני

הלוואי שלא נכבה לעולם

לא כמו האש שחייבים ללבות אותה כל הזמן

וכשהחומר כלה היא דועכת ומתה

הלוואי שלא נכבה לעולם

שנהיה כמו השמש

אחד, עגול ושלם

שמאיר את כל העולם

שנדלוק לעולם

לעולם לעולם לעולם