יש בי משהו שרוצה להתאהב בו
עד כלות
אבל לא, הלב העקשן שלי
הוא יחפש אצל אחרים
את כל מה שיש לי אצלו
ואולי זה דווקא הרגש שלו
החזק הכנה הבוטה
שמסנוור אותי
כל כך עד שלפעמים
קשה לי לראות אותו
שמעתי היום מישהי מדברת בטלפון ומצהירה שהיא לא מאמינה באלוהים
זו הצהרה כל כך חזקה שהגבה שלי התרוממה מעצמה
אבל אז היא המשיכה “אולי אם הוא יעזור לי, אני אתחיל להאמין בו”
רציתי להסתובב ולהסביר לה, אבל במקום זה צחקתי בלב
צחקתי כי היא מאמינה יותר מהרבה מאוד אנשים שאני מכירה
היא מאמינה שהוא קיים, והיא מאמינה שהוא יכול לעזור לה
אבל הראש שלה תקוע כל כך עמוק בחרא שהיא לא יודעת לומר תודה על מה שיש לה
זה קרה גם לי, בבוקר כשקמתי אחרי לילה נוסף בלי שינה
ולא ידעתי איך אני הולכת לעבור את היום
הייתי כל כך עייפה שכששאלו אותי מה יש לי פשוט עניתי להם ישר בפרצוף
את האמת כולה
ואז מישהו הרים לי גבה
ואמר לי ישר בפנים
אני צריכה להאמין שהכל לטובה
שאני צריכה להגיד תודה על מה שיש לי
שאני צריכה לתת לעצמי להרגע במקום להכניס את עצמי למשבצות של אחרים
בהמשך היום היתה לי שיחה עם בחורה שסיפרה לי את הסיפור שלה
זה חיזק אותי כל כך
להסתכל על הבחורה החזקה והיפייפיה הזאת, מספרת לי שהיא הבינה שהיא לא קורבן
שהם המסכנים, חלשים כל כך שהם צריכים לקחת בכוח
ופתאום הבנתי את זה
היום הזה היה קשה, כאילו היקום כולו התגייס נגדי
והיה בי משהו שרצה להתמסכן, לתרץ ולהסביר לכולם
שאני הכי מסכנה בעולם
אבל אז קלטתי את זה
אני פאקינג כל כך חזקה שזה מדהים
זאת לא החלשה
זאת לא אני החלשה כי לא ידעתי להגן על שלי
זה הם החלשים, שלקחו בכוח
זה הוא החלש שהיה צריך להאשים אותי כדי להרגיש בסדר
החג מתקרב ואיתו מגיע מתחזק הרצון לברוח
לברוח עד שיום אחד אוכל ליצור לי את המקום שלי
והחג המעיק הזה יהיה יום שמח
יום שמתחילים בו
יום שמקבלים בו הכל מחדש
דברים טובים קורים
הלב שלי נפתח
ואנשים סביבי שרע להם
מתחילים למצוא את עצמם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
