I'm just thinking out loud

הכל אצלי פסיכולוגי

אני מגלה זה כל פעם מחדש

איך הטעם שלי משתנה

בהתאם למה שאני חושבת שבריא לי

או לא

ואיך הגוף שלי נטען

כשהנפש מתמלאת

וכבר תקופה ארוכה

שאני זזה במעגלים

בלופ של מחסור בשינה

ותשישות הגוף והנפש

כבר תקופה ארוכה

שאני על הקצה

בין להתרסק ללקום

והגיע הזמן לשנות משהו

אני יודעת, רק לא כל כך יודעת איך

ואולי זה לא באמת משנה

אולי, כמו קודם

הדבר היחיד שאני צריכה להתמקד בו

זה למלאות את עצמי בעשייה של טוב

ומשם יגיעו הכוחות

מהתעוזה מגיע האומץ

מהחשיבה מגיע השכל

ומהעשייה מגיע הכוח

זה הכל ככה בסופו של דבר

ועדיין

העולם הזה נראה לי כל כך גדול ומפחיד

ואני מפחדת ללכת לאיבוד בתוכו

לעשות להעיז להכיר

אני נשארת במוכר הלא כל כל בטוח שלי

ומפחדת מכל שינוי

כבר כמה מפגשים שאני מתרסקת בקורס

ככה, מול כולם, בבכי שבור

עייפתי מהעייפות