אהובי
כשהלכת עברתי את אחת התקופות הקשות ביותר בחיי
ועברתי תקופות קשות בחיים שלי
עברתי תקופה קשה גם לפני שהלכת
וכשהלכת התרסקתי לגמרי
התרסקתי בגלל הסיבות שבגללן הלכת
הן נגעו כולן בשברים שלי
לקח לי הרבה זמן לאסוף את עצמי
ולבנות את עצמי מחדש
לאחות את השברים שהחיים ריסקו בי
לא היה יום בשנתיים האלה שלא חלמתי אותך
לא היה יום שלא כמהתי אלייך
גם כשהלכתי לישון בידיים של גבר אחר
נצרב לי הלב כי הרגשתי
שזה רק מרחיק ביני לבינך עוד יותר
לא העזתי לקוות
שנתיים לא הצלחתי להמשיך הלאה
השוויתי אלייך כל גבר שפגשתי
וניצחת את כולם
והדברים שלך ישבו לי על המדף
וידעתי שאני אצטרך להחזיר לך אותם יום אחד
אבל קיוויתי שאולי, אם נשאר לנו סיכוי אחד
אני אצליח לתפוס אותו
אז חיכיתי
חשבתי שאם אגיע למקום טוב יותר
שלם יותר, בשל יותר
חשבתי שאם אגיע אז
אם נשאר לנו סיכוי אחד בתוך כל האין סיכוי הזה
אם יש לנו סיכוי אני לא אפספס אותו
אבל הצמא לבן זוג ניצח את התהליכים שלי עם עצמי
ומצאתי את עצמי מתחילה לצאת עם מישהו
לראשונה בשנתיים האחרונות
לא תיכננתי את זה
זה ככה הוא פשוט נכנס לתוך החיים שלי
אבל עדיין לא שיחררתי ממך
אז הגעתי אלייך
להחזיר לך את הדברים
ולקחת ממך את החתיכות של הלב שלי
שהשארתי אצלך
הגעתי משוריינת
באגרופים קפוצים והחלטה אמיצה
לשחרר
ולהמשיך הלאה
אבל אז באת בסימני שאלה
והסתכלתי עלייך עם הדמעות בעיניים
וביקשתי ממך אל תהפוך אותי סתם
שב עם עצמך תבין מה את רוצה ואז תבוא אליי
אז לקחת את הזמן להבין
לא חיכיתי לך
לא חיכיתי כי לא העזתי לקוות
חזרת שבועיים אחרי
אמרת שאתה רוצה אותי בחזרה
והפכת אותי לגמרי
השתנית כל כך
בדיוק כשהתקרבתי לדת
כי הבנתי שזה הבית שאני רוצה לבנות
אתה התרחקת
בדיוק כשלמדתי לתת
אתה למדת ללכת בשלך, בלי לספור אף אחד
שני עגילים באוזן וראש מגולה
היה לי ברור שאני אבחר בסוף בך
אבל עשיתי בכל זאת רשימת יתרונות חסרונות
כי הפעם החלטתי אני מחפשת את הכי טוב בשבילי
ואז הוא כתב לי קטע בספרדית
על הרגשות שלו אליי
והלב שלי רצה אליו
כשאמרת לי שאתה חוזר המחשבה הראשונה שעברה לי בראש כשהלכת
זה" אני לא רוצה לוותר עליו"
היה לי ברור שאני אוותר עליו
היה לי ברור שאני שלך
אבל אז הוא כתב לי רגשות במילים
וזה כבר לא היה לי כל כך ברור
התחלתי משהו עם מישהו אחר
ונכון שזו רק התחלה
אבל זרעתי שם פרח
ולא רציתי ללכת בלי לראות אותו פורח
אבל לא הצלחתי לבחור בינו לבינך
לא רציתי לוותר עליו
ולא הייתי מוכנה לוותר עלייך
ההחלטה היחידה שהייתי שלמה איתה
היא לתת לעצמי עוד קצת זמן
לבנות את עצמי
הייתי שם לפני שהוא הגיע
הייתי על קו מאוד ברור ומדוייק
ואיבדתי את הדרך
הגעת והזכרת לי
בדרך לאן הייתי
ולאן אני רוצה להגיע
אז באומץ ונחישות
התקשרתי לדבר איתך
והרגשתי שלם ומדוייק
גם כשהדמעות זלגו לי על הפנים
לגלות שחזרתי רק בשביל לשבור לך את הלב
שוב למיליון רסיסים
ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון
הוא התקשר אחרי שסיימתי איתך את השיחה
וזה היה לי יותר מידי ביום אחד, להיפרד משניכם
אז שמתי את כל הרגש בצד ודיברתי איתו על הא ועל דא
גם ביום שלמחרת ולמחרת ולמחרת
לא הצלחתי למצוא את הכוח ללכת
וככל שנשארתי יותר זה הפך לקשה יותר ויותר
אני לא יודעת אם הסיבות שגורמות לי להישאר הן סיבות נכונות
אני לא מרגישה איתו מה שהרגשתי איתך
איך כל החלקים של הלב שלי מתחברים
איך לכל פינה בלב שלי חם
לפעמים, בלילה, כשאני ממש מסטולה
אני מוכנה להשבע שאני מרגישה
שהוא לא שלי
ואין לי איך להסביר את זה
זו פשוט הרגשה
ואז אני מתפכחת ואומרת לעצמי שאולי זה הפחד
להתאהב
אני חושבת עלייך כשאני נמצאת איתו
אם הייתי איתך, לא הייתי חושבת עליו?