היה לי יום ארוך
ארוך אבל טוב
אני עוברת מיליון תהליכים בתוך עצמי
אני מדברת יותר וכותבת פחות
המחשבות שלי עדיין מבולגנות
אולי זו הסיבה שקשה לי להעלות אותן על הכתב
אני עוברת כל כך הרבה בתוך עצמי
שאפילו לי קשה להדביק את הקצב
אני אוהבת את זה
את העבודה שאני עושה
ואת המקום שאני נמצאת בו בחיים
אני אוהבת את הבית שלי
ואיך שעם הזמן הוא רק הופך ליותר ויותר בית
ויותר ויותר שלי
אני אוהבת את הגינה שלי
אני אוהבת את השקט ואת כל הטבע מסביב
אני אוהבת את הכלב שלי ואת התהליכים שאני עוברת יחד איתו
לומדת לשלוט בכעס, להנות מהרגעים הקטנים, לאהוב בלי תנאים
להיות עקבית ומרוכזת, להחזיק להרפות, לעבוד להנות
להיות אלפה. באנרגיה שקטה דומיננטית
אני אוהבת את העבודה שלי
את הסוסים, את האנשים, את התלמידים
אבל יותר מכולם אני אוהבת את ג'וני
שנפשי נקשרה בנפשו
אני אמורה לאמן אותו, אבל אני לא מצליחה
את כל הבעיות שהוא עושה לאחרים
הוא מעולם לא עשה אצלי
הוא קשוב ומכוון לי
וכשאני עליו אנחנו כמעט כמו גוף אחד
רכבתי בלי אוכף בפעם הראשונה בחיים שלי
זה היה עליו
והוא היה כל כך רגיש
הוא לא הסוס הכי קשוב ומדוייק בעולם
אבל כל כך מחובר ומכוון אליי
אני אוהבת את הרכב שלי
אפילו שאני מגיעה איתו למוסך הרבה יותר מידי
סובארו אימפרזה שנסעה כלום וקצת
זה המזל שלי כנראה
אבל אני אוהבת גם את המוסך
את האנשים את רכבי האספנות
ואת הלהרגיש מוסכניקית ליום אחד
אני אוהבת את החבר שלי
אפילו שאני מסתבכת שם עם עצמי יותר משהסתבכתי אי פעם
ואני אלופה בלהסתבך בעצמי
אנחנו משחקים מלחמת כריות
ורוקדים סלואו בלי שום סיבה
ועדיין קשה לי לפעמים
אני בוכה לפעמים
והבטן מתהפכת לי
ולא תמיד שקט לי
וכואב לי לפעמים
ואני מתה מפחד לפעמים
ומעיק לי
קשה לי לפעמים
אבל הקשה הזה טוב