לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I'm just thinking out loud


ועמוק בתוך השקט, נשאר ההד של הצרחה, הצל של הרוח השורקת, המאיימת. עמוק מאחורי הכל, מתחת לחומות, דברים נשארים אותו דבר. נשארת שם ילדה, שאולי קצת שכחה איך לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2018

האמת בפנים


לא מתחילים סיפור חדש

כשיש סיפור שעדיין לא נגמר

 

אני לא שופטת את עצמי

המציאות שנקלעתי אליה היתה מורכבת ברמות שאין לי איך לתאר

ועשיתי את הכי טוב שלי

 

אבל האמת היא, שאם להיות כנה

ברחתי מעצמי

 

הבטחתי לעצמי הבטחה שלא קיימתי

 

נפלתי לידיים שלך

לריגוש שהוא אתה

חשבתי שאוכל להמשיך בדרך שלי

שזה לא סותר

רציתי כל כך

זוגיות ואותך

 

אף פעם לא הייתי טובה בדחיית סיפוקים

אני רגשית ואימפולסיבית

והרגש מסנוור אותי כל כך

 

עכשיו, זאת לא הבעיה

מה שהיה היה

אני לא באה לתת דין וחשבון לעצמי

אני בסדר גמור

וגם עצמי תסלח לעצמי

היא לא כועסת או פגועה

רק מתגעגעת אל עצמה

 

הבעיה שיש לי כמה ספרים פתוחים על השולחן

זו הבעיה

 

הייתי רוצה להגיד שוב

שאני לא יודעת מה לעשות עם זה

שאני לא יודעת באיזה ספר לבחור

אבל האמת היא שאני יודעת מה אני צריכה לעשות

קשה לי רק להסביר למה

אני צריכה להניח לכל הספרים

ולהתמקד בעצמי

 

ובאמת, זה לא מובן לי למה

אולי גם לברוח

אולי הפעם אני שוב בורחת

אל עצמי

במקום להתמודד עם הספרים שלי

 

אבל האמת היא שאין לי איך להתמודד איתם

ספר אחד פתוח ותקוע

הרגשות שלי תקועים

לא רגועים לא יכולים להירגע

לא נקיים לא יכולים להתנקות

 

אני מדברת בקודים

כי אין לי את הכוח לספר את הסיפור מהתחלה

הוא ארוך ומסובך

וטומן בתוכו את כל מי שאני

כל הדרך שעברתי

החולשות הכי חזקות שלי

האהבות הכי גדולות שלי

ההיסטוריה שהפכה אותי להיות אני

 

ספר שני כבר הפך להיסטוריה

סיפור אהבה שהיה ולא נגמר מעולם

הוא חזר ואמרתי לו לא

אמרתי לו שעוד יש לי דרך אל עצמי

 

אני עושה את הדרך הזאת

בדרך אחרת מזו שחשבתי

הייתי בידיים של גבר אחר

כשחשבתי עליו

 

הוא אומר שאין לנו לאן להתקדם

עד שלא אסגור אתהסיפור הזה

הוא אומר שהוא תמיד יהיה

כמו רוח שרודפת אותנו

עומדת בינינו

סיפור אהבה שהיה ולא נגמר

 

והסיפור הזה

הוא היה חזק ועוצמתי

מהמקומות הכי עמוקים בנפש שלי

הוא היה יפה

כמו מיליוני נרות רוח בחושך

 

הוא נגמר

כי החושך ניצח

לא היתה דרך עם עצמו

ולי עם עצמי

 

כשהוא חזר זה הרגיש לי שהוא נשאר מאחור

שעברתי דרך אל עצמי בזמן שהוא עבר דרך מעצמו

כל שיחה איתו היתה תמיד מזכירה לי

כמה חזק ומחובר הוא

וכמה הוא גדול ממני

אבל כשישבתי לידו

הרגשתי אותו רחוק מעצמו

 

אבל האמת היא

שגם אני

הייתי בתוך מסך של הכחשה

אלף סיפורים אלף תירוצים

לפחות הוא מתמודד עם האמת עד הסוף

בזמן שאני בורחת ממני

 

הלכתי

אחרי שחיכיתי לו

שנה וחצי

 

ידעתי שאם נחזור אנחנו נצליח

ידעתי שנלך עד הסוף

ידעתי שנתחתן ידעתי שנאהב

ידעתי שיהיה לנו טוב

 

אבל נחנקתי

זה העיק עליי בטירוף

 

ואז חשבתי עליו

על הספר השני

שפתוח מולי עכשיו

והלב שלי נהיה קל

מדלג

 

אני מתחילה לספר ולהצטדק

זה מיותר

 

החלק החשוב עכשיו הוא שאני נמצאת במערכת יחסים

שלא תתקדם לשום מקום

עד שאפתור את זו שקדמה לה

וזאת לא יכלה להתקדם לשום מקום

לפני שאעשה את הדרך שלי אל עצמי

 

ומה זה דרך לעצמי

ולמה אני צריכה לעשות אותה לבד

ולמה אני מחפשת את הרחוק

בשביל לפגוש את עצמי

 

לזרוק הכל ולעלות על רכבת לצפון

במקום לשבת כאן בבית

מול מסך מחשב ושירים בלופים

 

ולהגיד את האמת בפנים

 

 


נכתב על ידי in my recovery , 17/9/2018 08:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  in my recovery

בת: 30



מצב רוח כרגע:


12,344

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לin my recovery אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על in my recovery ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)