I'm just thinking out loud

הקסם נעלם

נשאר רק העצב

כזה שאי אפשר לתפוס

או לגדר במילים

והאמת

שהכל הרבה יותר טוב עכשיו

ואני קרובה יותר מאי פעם

ובכל זאת רחוקה כל כך

כי פתרתי כמעט את כל הבחוץ

ואת הבפנים קצת השארתי בצד

והכל בסדר עכשיו

אני בכיוון הנכון

גם אם ייקח לי

עוד קצת בזמן

עכשיו הכל בסדר

וגם הלבד שקט יותר

הוא עצוב יותר

כואב פחות

.

אני סגורה בתוך עצמי

מאז שהלכת

אני מנסה כל הזמן

לצאת

וחוזרת חזרה

מצטנפת 

בפינה שלי

שלא יראו אותי

בוכה

.

אני בקושי מעיזה...

לרצות

אני מתגעגעת אלייך

ואני בקושי מעיזה

לומר 

איזו זכות יש לי להתגעגע?

היה לי את הדבר הכי יפה בעולם

בשתי הידיים שלי

רק לתפוס ולשמור קרוב

ופשוט לא ידעתי איך

אני לא יודעת איך

הלוואי שידעתי

הלוואי שהייתי אחרת

הלוואי שהיינו מנצחים את הכל

אז...

אני עם כוויה דרגה ג'

ביום הראשון למחזור שלי

(שדייק בחודש בדיוק, ראוי לציין)

ויש לי היום יום הולדת

ואף אחד בכלל לא יודע

כי אנשים צרי עין וצר להם שאדם יחגוג

שני תאריכים ליום הולדת אחד

וראיתי אותו יום שישי...

והוא היה כבוי כל כך שזה כיבה לי את הנשמה

וקר לי ואני רעבה

וקצת צמאה

לאהבה

אני לא יודעת

מה יהיה בסוף של הכל

אני יודעת שיהיה טוב

אבל כמו גבינה קשה אמיתית

ככל שהיא טובה יותר

יש בה יותר חורים

אבל ככל שיש יותר חורים

יש פחות גבינה

ומה אם...

גם כשיהיה טוב

הגבינה שלי תהיה עצובה?

יש לי שפה משלי

ואני מוצאת לי 

דרכים משלי

לעשות את הכל

ואני נשרטת בדרך

ולפעמים מתפלשת

בתוך העפר

אני קופצת לאש

ולמים

בלי לדעת לשחות בכלל

יש לי 

את הדרך שלי

ללמוד

ואתה,

מי אתה שתכעס עליי

על שקפצתי בעצמי

אל תוך הבור

מי אתה שתכעס עליי

על שנכנסתי אל תוך

המרתפים הכי שחורים שיש

ובתמימות שיש רק לי

באמת ובתמים

חשבתי שאהיה בסדר

מי אתה שתכעס עליי

על ששמתי את הרגש בצד

ואז התחרטתי

וניסיתי לקחת אותו

חזרה

ואם הייתי יודעת

שיום אחד

אאבד אותך

הייתי לוקחת יותר

שיהיה לי לדרך

כשאקפא בלילה מהקור

והזאבים ישחרו סביבי

לטרף

הייתי לוקחת יותר ממך

שיהיה לי

לדרך