לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I'm just thinking out loud


ועמוק בתוך השקט, נשאר ההד של הצרחה, הצל של הרוח השורקת, המאיימת. עמוק מאחורי הכל, מתחת לחומות, דברים נשארים אותו דבר. נשארת שם ילדה, שאולי קצת שכחה איך לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2016

הרהורי תשובה


כשהייתי איתו היה בי משהו שרצה יותר להתקרב

משהו באמונה הטהורה שלו, גרם לי לרצות גם

ואיתו זו היתה ההרגשה הכי מתוקה בעולם

 

כשהוא הלך האור נעלם

כבר לא הצלחתי להרגיש את זה

ועם הרגש הלכו המעשים

 

גם כשחזרנו שוב, התחושה הזאת

שדחפה אותי להתקרב לדת

לא בערה בי כמו אז

 

רק רצון מודחק ללמוד

בזמן אחר

כשאהיה פנויה

כשאהיה שקטה

כשאצליח להבין

רצון לדעת

רצון להבין

 

אבל לפעמים אני עדיין מהרהרת

אני עדיין חושבת

שאולי אני עושה טעות

 

ואולי ביום הדין, כשאלוהים יפתח את הספר שלו

הוא ימצא יותר מידי דברים רעים

 

יש בי משהו תמים שלא מצליח להבין את זה

איך יכול להיות שהעיקר הוא לא הטוב שמניע אותנו לעשות דברים

 

ואני

אני מלאה בטוב

עם רצון להתקדם ולחקור את עצמי

לפני העולם

 

ולפני שאדע את בורא העולם

יש בי משהו שרוצה לדעת את עצמי

 

ולהגיע לשקט שלי

 

 

 

יש בי משהו שחושש מיום הדין

כי אם כל מה שהתירוץ שלי נשמע לי משכנע

אני לא יודעת אם הוא ישכנע גם אותם

 

 

נכתב על ידי in my recovery , 30/9/2016 21:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של in my recovery ב-1/10/2016 07:46
 



הגיגים


יש בי משהו שרוצה להתאהב בו

עד כלות 

אבל לא, הלב העקשן שלי

הוא יחפש אצל אחרים

את כל מה שיש לי אצלו

 

ואולי זה דווקא הרגש שלו

החזק הכנה הבוטה

שמסנוור אותי

כל כך עד שלפעמים

קשה לי לראות אותו

 

 

שמעתי היום מישהי מדברת בטלפון ומצהירה שהיא לא מאמינה באלוהים

זו הצהרה כל כך חזקה שהגבה שלי התרוממה מעצמה

אבל אז היא המשיכה “אולי אם הוא יעזור לי, אני אתחיל להאמין בו”

רציתי להסתובב ולהסביר לה, אבל במקום זה צחקתי בלב

צחקתי כי היא מאמינה יותר מהרבה מאוד אנשים שאני מכירה

היא מאמינה שהוא קיים, והיא מאמינה שהוא יכול לעזור לה

אבל הראש שלה תקוע כל כך עמוק בחרא שהיא לא יודעת לומר תודה על מה שיש לה

 

זה קרה גם לי, בבוקר כשקמתי אחרי לילה נוסף בלי שינה

ולא ידעתי איך אני הולכת לעבור את היום

הייתי כל כך עייפה שכששאלו אותי מה יש לי פשוט עניתי להם ישר בפרצוף

את האמת כולה

ואז מישהו הרים לי גבה

ואמר לי ישר בפנים

 

אני צריכה להאמין שהכל לטובה

שאני צריכה להגיד תודה על מה שיש לי

שאני צריכה לתת לעצמי להרגע במקום להכניס את עצמי למשבצות של אחרים

 

בהמשך היום היתה לי שיחה עם בחורה שסיפרה לי את הסיפור שלה

זה חיזק אותי כל כך

להסתכל על הבחורה החזקה והיפייפיה הזאת, מספרת לי שהיא הבינה שהיא לא קורבן

שהם המסכנים, חלשים כל כך שהם צריכים לקחת בכוח 

ופתאום הבנתי את זה

 

היום הזה היה קשה, כאילו היקום כולו התגייס נגדי

והיה בי משהו שרצה להתמסכן, לתרץ ולהסביר לכולם

שאני הכי מסכנה בעולם

אבל אז קלטתי את זה

אני פאקינג כל כך חזקה שזה מדהים

זאת לא החלשה

 

זאת לא אני החלשה כי לא ידעתי להגן על שלי

זה הם החלשים, שלקחו בכוח

זה הוא החלש שהיה צריך להאשים אותי כדי להרגיש בסדר

 

 

החג מתקרב ואיתו מגיע מתחזק הרצון לברוח

לברוח עד שיום אחד אוכל ליצור לי את המקום שלי

והחג המעיק הזה יהיה יום שמח

יום שמתחילים בו

יום שמקבלים בו הכל מחדש

 

דברים טובים קורים

הלב שלי נפתח

ואנשים סביבי שרע להם

מתחילים למצוא את עצמם

 

 

נכתב על ידי in my recovery , 29/9/2016 22:48  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של in my recovery ב-30/9/2016 16:23
 



להתקרב


הוא ראה את הדמעות

והוא לא אמר שום דבר

הוא הניח את המתנות הקטנות שהוא קנה לי על השולחן

והלך

 

בהמשך הוא הזמין אותי לארוחת ערב

עוד לא הספקתי לשבת על הכסא והוא העמיס על השולחן את כל המקרר

הוא לא אמר שום דבר

הוא עשה

 

כשאנשים מדברים על רגשות

הוא לא יודע להגיב במילים

הוא לא יודע להקשיב להנהן לחבק להכיל

אבל יש לו את הדרך שלו

לתת אהבה

 

.

 

התעוררתי לפנות בוקר ויצאתי לסיגריה

שני הפיקנזים של השכנים עמדו ליידי זמן מה ולא שמתי לב

עד ששמעתי אותם נובחים בלחש

נזהרים לא להרעיש

שלחתי יד, הם היססו

הנביחה של הגדול מביניהם, זכר ונקבה, עברה לנהמה

“שש!” עניתי לו בחזרה, והוא נבח

נעמדתי וניסיתי להתקרב

הם ברחו

שני הקטנים האלה, כמה שהם נובחים ומאיימים

בשנייה שאתה מתקרב הוא מתרחק

 

אבל הקטנה עצרה שנייה לפני שהיא יצאה מהקשר עין שלי

והתבוננה, חיפשה להבין את הכוונות שלי

ירדתי על שתי הברכיים והושטתי יד

והם שניהם רצו אליי

מתפנקים, מתרפקים

 

לא סבלתי אותם ביום הראשון שהגעתי

הם נבחו עליי כל הזמן ופחדו ממני 

אבל עם הזמן הם לומדים להכיר אותי

וגם אני אותם

 

הם כבר לא נובחים, הם מחכים בשקט לסימן

 

 

.

 

אני מניחה שכולנו כאלה, יש לנו את הדרך שלנו

להתקרב 

 

 

 

 

נכתב על ידי in my recovery , 28/9/2016 12:53  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנג'י ב-28/9/2016 13:03
 



שום דבר


אני לא רוצה לחשוב עליו

זה מסבך אותי לגמרי

הכל אצלו כל כך מורכב

 

ויש מישהו אחר

שיתן לי הכל אם רק אקח

הוא אומר שאני לא נותנת לו צ'אנס

שננעלתי בראש עליו ושאני לא נותנת מקום למישהו אחר

 

אני לא יודעת איך נותנים צ'אנס יותר משנתתי

איך מביאים את עצמי יותר משהבאתי

אולי הוא צודק, אולי ננעלתי עליו

וכדאי שאשחרר כי לא יצא מזה שום דבר

 

 

נכתב על ידי in my recovery , 26/9/2016 09:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שום דבר


אני לא רוצה לחשוב עליו

זה מסבך אותי לגמרי

הכל אצלו כל כך מורכב

 

ויש מישהו אחר

שיתן לי הכל אם רק אקח

הוא אומר שאני לא נותנת לו צ'אנס

שננעלתי בראש עליו ושאני לא נותנת מקום למישהו אחר

 

אני לא יודעת איך נותנים צ'אנס יותר משנתתי

איך מביאים את עצמי יותר משהבאתי

אולי הוא צודק, אולי ננעלתי עליו

וכדאי שאשחרר כי לא יצא מזה שום דבר

 

 

נכתב על ידי in my recovery , 26/9/2016 09:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  in my recovery

בת: 29



מצב רוח כרגע:


12,342

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לin my recovery אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על in my recovery ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)