My Cave

אחרי שבועיים מאז שסיימתי את "The Silmarilion" (מאת J.R.R Tolkien) סיימתי את הספר הראשון בסרדה של "Harry Potter" מאת J.K Rowling.

התחלתי לקרוא את הספר הזה באותו יום שבת לפני שבועיים כשסיימתי עם טולקין,ואחרי שנה ו3 חודשים שבהם אני שקוע בתוך טולקין אני מאןד התרגלתי אליו ואהרי פוטר היה כ"כ קליל שלא ידעתי איך לעכל את זה.השפה הפשוטה,האווירה הקלילה וההומור כ"כ שונים ממה שהתרגלתי אליו שהייתי צריך להתחיל לקרוא מחדש את העמודים הראשונים בספר בשביל להתרגל.

אחד הדברים שאהבתי בספר זה את העניין של הבתים (לא שבסרטים לא עשו את זה כמו שצריך) ושבאמת יש ביניהם תחרותיות ושכולם לועגים להפלפאף (Hufflepuff) ושלא לחינם אני צועק לאנשים עם צעיף/חולצה שלהם "HUFFLEPUFF SUCKS!!" באמצע הרחוב.גם מאוד מצא חן בעיני על המכתבים,אני בשיא הכנות שוקל לקנות חבילת של מכתבים של Hogwarts ולהעתיק בכתב יד את כל המכתבים לתלות על הקירות בחדר.

הדמויות שהכי אהבתי הן אהגריד (Hagrid) כי הוא נורא שעשע אותי וגם המבטא הסקוטי שלו שמשנה לגמרי את איך שהוא מדבר,סנייפ  (Snape) והקור והאדישות שלו כלפי הכל וכולם ואחרון חביב - דאמבלדור (Dumbledoor) שבספר הוא פשוט גאון משוגע,בסעודת ארוחת שנה לא הבנתי מה שקראתי בכלל ואת מה שאשכרה יצא לו מהפה.הסרטים בכלל לא עשו לו צדק..

הספר מאוד שונה מהסרט מכמעט כל בחינה אפשרית,זה פשוט מדהים.בספר לא ציינו איפה דוד ורנון (Uncle Vernon) עובד ודודה פטוניה (Aunt Petunia) נראת שונה לגמרי (וזה רק בפרק הראשון).אני בכוונה מציין פרטים שוליים בשביל לצמצם בספויילרים אבל אם אהבתם את הסרטים תנו לספרים צ'אנס.

מחר אתחיל לקרוא את "The Chamber of Secrets",שיהיה שבוע טוב לכולם :)

אתמול נפגשתי עם החברה הכי טובה שלי (המקועקעת) ועם דגדוגית,שניי חברות ממש טובות שלי שמתדרות מצויין ביחד ואני לא צריך לחשוב פעמיים לפני שאני מזמין אחת מהן כשהשניה באה ואני כ"כ מאושר מזה כי לא כל החברים שלי הם חברים אחד של השני.

הסתובבנו,קנינו חולצות באיזו חנות שעושה הדפסים על חולצות והן קנו חולצות תואמות ואני קניתי חולצה אחרת (כי אני לא מתלהב מללבוש בגדי נשים,אני מאמין שיסלחו לי על זה) והצטלמנו ביחד והתמונה הזאת הולכת להיות התמונת מסך אצלי במחשב.

אני מאושר כשאנחנו נמצאים שלותינו,פשוט הכל כיף וקליל כ"כ :)

אתמול אחרי העבודה בסביבות 1-2 בצהריים קפצתי לבית של סטלוס מקסימוס ומיאו,ראינו קצת שטויות ביוטיוב ועישנו באנגים (עבר יותר מחודש מאז שעישנתי באנגים) והייתי מסטול פ-צ-צ-ו-ת,סבבה?פצצות!לא הייתי מסטול ככה כבר תקופה,הרגשתי את המוח שלי נאפה בתוך בראש שלי כמו לחמניה בתנור בלאט.התחלתי להירדם קצת ונגמר המאנץ' אז הלכתי הביתה,ונחשו מה?ההורים שלי בדיוק הכינו אוכל ובאו להתקשר אלי,מצויין לא?אז חצי קלאץ',כי אני מסטול מת ואם אבא שלי יראה שאני מסטול אני חוטף חזק על הראש (באופן מילולי) והמון דרמה של "אני מאוכזב" ובלהבלהבלה ועוד דרמה ובלהבלהבלה טוב בקיצור,הבנתם?כן?יופי,הלאה - אני מסטול פצצות וכולנו מתיישבים לאכול ואבא שלי מוזג לי ולו בירה.מי שמכיר אותי יודע שאני נורא חלש כשזה מגיע לאלכוהול וסמים,אז ביחד?בהצלחה לי..

סיימנו לאכול (אחרי שבטעות שפכתי על עצמי חתי כוס בירה כשבאתי לתת שלוק),ואז הייתי פשוט מחוק.עוד נהיה נרדמתי תוך כדי הליכה ואז ביקשתי מאבא שלי להעיר אותי ב10 וכך היה,רק ששוב נרדמתי (כשהתיישבתי בשביל לקום מהמיטה) ואז עוד פעם ב10:30 ואז שוב ב11:30 כשרפונזל מתקשר אליי לשאול איפה אני ואז הבנתי שאני מאחר ליום הולדת שלו.הרמתי את עצמי לאמבטיה,הסתכלתי ישר לתוך המראה והעניים שלי היו אדומות בקטע מחריד,כאילו הרגע עישנתי עוד 2 באנגים והייתי חסר כוחות לחלוטין.איכשהו הצלחתי להביא את עצמי למצב שבו אני מצחצח שיניים,נכנס למקלחת ומתקלח.בשלב הזה הייתי יותר ערני,והצלחתי להתלבש יחסית בסבבה אבל העניים שלי עדיין הרגישו לי כאילו הן אדומות.

רפונזל חגג יום הולדת 22 בבר ליד הבית שלי,היה יחסית ריק וישבנו בחוץ.לקח לי זמן עד שהתעוררתי על עצמי,מני (ששונא ברים ובעיקר את הבר הזה) ישר חשב שאני מסומם (למרות שלא הרגשתי מסטול,פשוט מחוק) ואמרתי לו שכן עישנתי ואז נרדמתי והוא כהרגלו "חלאס עם השטויות תהיה בן אדם כבר" ואני כולי "כןכן מה ש'תגיד" ואז הזמנתי ודיברנו כולנו על stuff.כרגיל בבר הזה כולם מכירים את כולם ובאו מלא חבר'ה שאני מכיר והיה ממש נחמד ואחת בשם אקווה הצטרפה אלינו והתחלנו לשחק ב"I never",החוקים הם כאלה - אתה אומר משהו שמעולם לא עשיתה ומי שכן עשה מרים אצבע,כשכל 5 העצבאות שלו למעלה יש לו חובה.שיחקנו בזה קרוב ל3 שעות והיה ממש מצחיק,פשוט חייבנו אחד את השני על משקאות.

וזהו בגדול..זה מה שמתנגן ברקע:

כן אני יודע שכבר שמתי את זה פה אבל זה יצירת מופת.

במרץ 2016 התחלתי לקרוא את "The Hobbit" ומשם המשכתי לטרילוגיה של "The Lord of The Rings" והיום אחרי שנה ו3 חודשים שאני בתוך העולם המופלא הזה שJ.RR Tolkien יצר סיימתי לקרוא את "The Silmarilion".

תוך כדי שאני קראתי את הספרים האלה התחלתי להבין מאיפה באה ההשראה לכ"כ הרבה משחקים (יש יותר מידי פרטים ואזכורים בשביל שאכנס לזה אבל אציין את Warcraft ואת warhammer 40,000) ושמות של להקות מטאל (Gorgoroth,Amon Amarth,Dagor Dagorath) ואני פשוט "וואו הולי שיט..גם מבלי לגדול על טולקין גדלתי על טולקין!".אני גם תוך כדי הקריאה התחתי להבין קצת אלפית (Elvish) והבנתי ש"טאר" (Tar) זה מלך,"דור" (Dor) זה עיר ו"דאגור" (Dagor) זה קרב,שזה ממש מגניב ללמוד שפה בדיונית שלא תשמש אותך בכלום.

אני שמתי לב שבפרק 21 "על טורין טוראמבר" ("Of Turin Turambar") טולקין השתמש באלמנטים של טרגדיה יוונית,ומיותר לציין שהוא עשה את זה מצויין ושזה אחד החלקים האהובים עלי בספר.ובספרים קודמים הוא השאיל הרבה מהמיתולוגיה הנורדית בכל הקשור לגמדים (Dwarfs) ולדעתי שלא בכוונה גם קצת מהדת הנוצרית (טולקין היה נוצרי ובן אדם דתי מאוד,אבל בניגוד לC.S Lewis הספרים שלו הם לא אלגוריה לנצרות ולכן לדעתי ההקשר בין הנצרות לכמה מהפרטים בספר הם מקריים).בספר הזה האדון האפל הוא לא סאורון (Sauron) אלא מלקור (Melkor) שהיה הכי חזק,חכם ויפה מהאיינור (Ainur) שהחליט להוסיף אלמנט משלו למוזיקה שאמורה ליצור את ארדה (Arda,העולם שבו נמצא Middle Earth למעשה ככה נקרא העולם שטולקין יצר) בניגוד לבורא ארו אלווטאר (Eru Iluvatar) בדיוק כמו שלוציפר היה המלאך הכי יפה וחזק של ה' והחליט למרוד,אבל בגדול פה נגמרים רוב קווי הדמיון.

תקציר של הפרק הראשון בספר "The Ainulindale" (ואחריו יש עוד פרק ורק אחרי זה תראו "פרק 1"):

היו הייתה פעם ישות בעלת כוח בלתי ניתן לדמיון בשם ארו (Eru) אך בארדה (Arda) קראו לו אלווטאר (Iluvatar) שבכוח המחשבה שלו יצר את האיינור (The Ainur) והוא לימד אותם על מוזיקה והם כל אחד שרו וניגנו לו לחוד ומידי פעם בזוגות.זה נמשך תקופה ובזמן הזה מלקור (Melkor) החליט לטייל בחלל הריק והאינסופי ולקבל רעיונות משל עצמו למוזיקה ויום אחד אלווטאר קרא לאיינור והכריז להם על מוזיקה חדשה שבה הם ישירו וינגנו ביחד בפניו וכך קרה,רק שמלקור הכניס אלמנט משלו למוזיקה.בפעם הראשונה המוזיקה השתנתה ואלוטאר הרים את ידו וחייך והם המשיכו,בפעם השניה המוזיקה השתנתה שוב וזה היה נראה כאילו 2 מנגינות מנסות להתחרות אחת בשניה ובפעם השלישית המוזיקה נהייתה אגרסיבית,מהירה וחוזרת על עצמה עד שלבסוף אלווטאר הרים את ידו וקם ועל פניו היה נראה כעס והאיינור פחדו להסתכל עליו.

אני אפסיק פה כי אני רוצה לצמצם בספויילרים אבל כל מה שנכנס בפסקה הזאת תוכלו לראות פה וכל הטקסט הוא חמשת העמודים הראשונים בפרק.כשחשבתי קצת על מה שקראתי קפץ לי לראש "אה..מלקור היה מטאליסט!" ופשוט צחקתי לי וככל שדיברתי על זה עם חברים שלי חלקם הסכימו איתי וגם צחקו.מטאל היה ההפך מהמוזיקה הפופלארית בזמנו בדיוק כמו שהמזויקה של מלקור הייתה בניגוד להוראות של אילווטאר,משעשע.

כיאה לטולקין הכתיבה שלו מלאה בה-מ-ו-ן פרטים עד בסוף הספר יש קרוב ל100 עמודים של אינדקס וnotes כדי שהקורא לא יאבד את עצמו (אני איבדתי את עצמי יותר מפעם אחת) ואחרי כל פרק אתה לפעמים מרגיש כאילו יוצא לך עשן מהאוזניים מהעמסת יתר של אינפורמציה (שכל פיסה ממנה רלוונטית,רק לידע כללי) אבל בכל זאת רציתי להמשיך לקרוא כי פשוט נסחפתי לתוך העולם הזה.

אם אתם בקטע של hard core fantasy אני ממליץ על הספר ועל כל הספרים האלה בחום.תתחילו מ"The Hobbit" ומשם לטרילוגיה של "The Lord of The Rings" ולא מ"The Silmarilion" כי לא תהנו מזה ואפילו יהיו לכם ספויילרים.החלק הכי כיף זה ללמוד על הדמויות שהכרתם מהספרים הקודמים ועד כמה הכל משמעותי ולא סתם פלצני כמו שזה נראה בהתחלה.

עכשיו אני סוף כל סוף מגיע לסדרה שהסרטים שלה חספו אותי לפנטזיה מגיל צעיר,ואני מדבר כמובן על "Harry Potter" מאת J.K Rowling ואני אראה סוף סוף עד כמה הספרים יותר טובים מהסרטים.

בשנים האחרונות יום העצמאות היה מסתכים אצלי ב"כלום" או ב"חרא",אבל השנה זה היה שונה לחולטין.היינו אצלי בבית אני,המקועקעקת (החברה הכי טובה שלי),חתולה ג'ינג'ית (חברה שלה,אתן לה כינוי כי לדעתי עוד אשמע ממנה),מישקה,חברה שלה,אביטל,רפונזל,דגדוגית,מני,חרמנש (הזה שלא ידעתי איזה כינוי לתת לו כבר תקופה,והכינוי זה הלחם מילים של "חרמן"+"נואש") ודוד שמש עם רגליים (הבת זוג שלו,שזה הכינוי שלה אצלנו בחבר'ה) עד 5 בבוקר.אני לא זוכר את הפעם האחרונה שהיינו כ"כ הרבה אנשים אצלי בבית מאז שההורים שלי היו בחו"ל עם אחותי והכלב היה אצל קרובים,וזה היה פשוט כיף.

שבוע שעבר מני חזר מחו"ל וכבר הציע לעשות משהו ביום העצמאות,ואני הבאתי את הרעיון של לעשות על האש אבל זה קצת הסתבך.עבר הזמן והגיע יום ראשון וקיבלתי הברקה - מנגל חשמלי אצלי בבית,ככה לא נצטרך להיות בין 3000 אנשים זרים עם הילדים המסריחים שלהם והספריים הרעילים שלהם וכל הרעש מסביב וכולם מרוצים (אולי חוץ מאמא שלי,אבל היא הייתה בסדר עם זה בסופו של דבר).קניתי המון מצרכים ביום ראשון ועוד אנשים הביאו דברים לפי ההוראות שלי,הכל היה set as planned.ביום שני לקחתי חופש מהעבודה בשביל להשלים קניות ועוד קצת בשביל הבית ועשיתי מארינדה לכנפיים (מיונז,פפריקה,מלח ופלפל.הכנפיים נועדו לתנור) והוצאתי את ההודו לשניצלים להפשרה (הכנתי שניצלים כי לדעתי זה נכנס טוב לפיטה).ראיתי קצת שטויות ביוטיוב ונרדמתי לשעתיים וחצי עד שאני מקבל צלצול מהמקועקעת שהיא והחתולה הג'נג'ית כבר בדרך אליי אז יצאתי לכיוון התחנה.

הן הגיעו אליי וישר התנחלנו אצלי בחדר קצת ומשם עשינו את המארינדה של הפרגיות (שמן,פפריקה,מלח,פלפל,גמבה,בצל,גזר ושום קטוש) ודיברנו המון בינינו.הן החליטו לעשות אחת לשניה סשן הוצאות שחורים מהפנים במשך שעה וחצי ואני הצקתי לאחותי,bonding שאין כמוהו תסמכו עלי.בסביבות 8 הגיעה מישקה עם חברה שלה (שמסתבר ממש אחלה) והן הביאו בירות (יאיי!) אבל מישקה לא הצליחה לסדר את הקילו הפרגיות השני כי היא עושה הכל בדק' ה90 (לא נורא דאגתי שיהיה מספיק אוכל לכולם גם אם היא תפשל) אבל נהננו.איכשהו הגענו למצב שכולן חוץ ממישקה היו בחזיה אצלי בחדר עם המצלמה שלי וזה היה ממש מצחיק (לבנות האלה יש אחלה ציצי) עד שהחברה של מישקה הייתה צריכה לזוז.

כעבור פחות משעה אנחנו מגלים שאביטל הלכה לאיבוד בתוך חולון אז יצאנו לכיוון שלה,זה היה הליכה של 10 דק' עד שהבנו שאנחנו והיא הולכים בכיוונים שונים והיא הייתה צריכה לחזור לנק' מסויימת בעיר שלי אז חיכינו לה שם בזמן שליטפנו חתולים.כשהיא באה התקדמנו לכיווני ודיברנו קצת אני והיא וזה היה משעשע לגלות שמישקה השתיקה אותה בwhatsapp תוך כדי שינה והיא ממש נעלבה.כשעלינו אליי התחלתי לעבוד על השניצלים (שהפעם יצאו פחות טוב מבד"כ),לשים את הכנפיים בתנור ומיד אחרי זה לעבוד על השקשוקה (כמו שאמרתי,כל מה שנכנס בפיטה אני מכין) ואז מגיע רפונזל שמשום מה לא הרגיש להיות בנוח בחדר שלי כי היו שם רק בנות וזה הרגיש לו מוזר (אה!גיייייייי!).

כשכבר סיימתי לעבוד על השניצלים הגיעה דגדוגית שהתבאסה עליי שהיא לא הלכה לאחת ההופעות אבל עבר לה מהר מאוד כשגילתה שהמקועקעת באה.היא הביאה איתה סלטים ושתיה קלה ועזרה לי עם התפעול של התנור,רפונזל עזר לי עם החיתוכים לשקשוקה (בשלב הזה החלטי שאני לא מחפש את המנגל החשמלי וגם את הפרגיות אני עושה על מחבט) וכשאני כמט מסיים קרה אסון - חרמנש הקפיץ את מני אבל מבלי להודיע לי הוא הביאו איתו את דוד שמש עם רגליים (מבלי להדויע לי) וכשראיתי את הפרצוף שלה נבהלתי עם הסכין ביד (עף ענק,פה ענק עם חיוך ג'וקר מחריד שלועס מסטיק,לבן בעניים בוהק ואישונים שחורים כמו זיתים סורים בגובה מטר 57 עם קול פרחי שעושה רצון לרצוח מישהו).היא אומרת לי "האיי אני X :) וואי ווי איזו סכין,מנסה להגיד בזה משהו?" - "היי,אני The Shmock" ואז חרמנש אומר לה בקול ספק עצוב/ספק עייף/ספק ערסי הטיפוסי שלו "הוא טבח" ואהבלה הזאת עונה "אה איזה יופי,יהיה אוכל אכיל?:)" ואני באותו רגע רציתי לזרוק אותה מהבית שלי אבל ריסנתי את עצמי כי אם היא עפה גם הוא עף אבל הוא הטראמפ של מני אז זה אומר שגם מני יצטרך לעוף.

הם הלכו לחדר שלי ומשם שמעתי אותה צועקת "אויי אימאל'ה מה זה הדבר הזה?!" כשהכלב שלי (החסר כושר שיפוט) היה חברותי אליה.היינו במטבח אני,מני ורפונזל ומני מנסה להתנצל בשם חרמנש ואנחנו בינינו לועגים לדוד שמש עם רגליים הזאת ואז חרמנש מגיע ואני (בשיא הריסון) אומר לו שפעם הבאה שיודיע לי כי תיארתי לעצמי שהוא לא מסוגל להגיד לה לו (כן,ככה אמרתי לו את זה) והוא כולו "כע אחי מצטער אבל זה היה מתנקם בי אח"כ..תגיד הבאתה המבורגרים?" - "לא..אמרתי לך שתביא לעצמך חבילה ואכין לך" והוא כולו התבאס וחזר לחדר איפה שבכוס הנוכ..אה סליחה הבת זוג הכ"כ חכמה ואיכותית שלו נמצאת.לא עברו 10 דק' והם יצאו לאכול משהו בחוץ ואיפשהו כיוותי שהוא לא יחזור עד שמני ירצה לחזור הביתה ושיקפיץ אותו.

כל האוכל היה מוכן והתיישבנו בסלון אני,מישקה,אביטל,רפונזל,דגדוגית,המקועקעת וחתולה ג'ינג'ית לזלול את כל האוכל שעמלתי עליו ובהחלט היה משובח.ישבנו בסלון הזה (ובין לבין ירדנו למטה לעשן) עד 5 בבוקר (ועוד סידרנו אותו) ומסתבר שחרמנש דפק למני ברז ושהוא בטח נרדם אחרי שהוא תקע את היצורה שלו (הוא לא ענה לאף אחד מאיתנו מ4 בבוקר).המקועקעת וחתולה ג'ינג'ית נשארו לישון אצלי בחדר ואני בסלון (אני לפעמים מתעורר עם התקפי שיעול בתקופה האחרונה ונוחר כמו טרקטור).

התעוררתי ב12 בצהריים,התקלחתי והיישבנו לנו בחדר שלי בשביזות בוקר עד הכנו קפה ויצאנו לעשן למטה.כשעלינו ראינו כל מיני דברים ביוטיוב ואז נסענו לעיר ליד כדי שיקחו אוטובוסים הביתה וזה היה ממש נחמד,באמת שנהנתי.

לפני פחות משעה סיימתי לנקות את כל הבית ממה שהלך פה אתמול ועכשיו אלך לישון,מקווה שגם אתם נהנתם לפחות כמוני :)