יש שערה שצמחה הפוך, התחילה לגדול כלפי פנים העור. לא משנה כמה ניסו לגרד אותה העקשנית המשיכה בשלה. ונוצר בסיס. הבסיס התחיל להכות שורשים והביא ליצירת מוגלה.
מישהו ניסה לפוצץ אותה, לחץ עם שתי אצבעות בצורה סבירה וזה התפוצץ, התחיל לנזול ללא שליטה, יצא ויצא, אבל הבסיס נשאר.
אז הופעל על האזור לחץ מאסיבי יותר, הבסיס נותר בשלו, ולא וויתר עד שגם הדם הצטרף לכל העניין.
בסופו של דבר הוא נכנע, השערה נשארה עומדת איתנה במקומה, רק שהפעם ראשה הציץ כלפי חוץ. מסביבה נשאר חור פעור, אדמה צרובה שרגישה למגע.
ככה היה המפגש איתך היום אדון יקר שלי.
רגע לפני שאתה טס ובלחץ של זמן מצדך, אני באתי בשלי, מאופרת כמו שאתה שונא. ולא יכולתי לקבל את דבריך לא משנה מה אמרת, שזה היה זמן בשבילך, שהטיעון שלי מעגלי, שאני נתפסת על כך שאבא שלי מת ומתייחסת את זה לתקופה, שאני הראשונה שהעיפה את השטיח מתחת לרגליים שלך.. זה לא עוזר
אתה חודש לא היית באזור בשום צורה
חודש שכעסת ושתקת
הפגיעה שלי עמוקה מאוד, כרגע, גם אם היית מנסה לחבק אותי כמו שתכננת הייתי נרתעת מהמגע שלך. לא יכולה לחשוב עליך מתהלך שוב בביתי, נוגע בי, מתקרב אלי, יפה שהחלטת להתעניין שוב בחיים שלי, אבל זה מאוחר מדי.
עכשיו אני צריכה להירגע
טיסה נעימה, מקווה שתנחת ותחזור בשלום