שקיבלתי לפני הפסיכומטרי כמתנה
כזו עם תמונה של הכלב שלי עליה וכיתוב שמאחל בהצלחה
שותה ממנה לפני מבחנים שמלחיצים אותי, כמו זה שמחר
וחשבתי איזה מוזר, שכאשר קיבלתי את הכוס לא היית חלק מחיי
ואז נזכרתי שדווקא היית
אמנם על הולד, כדי שאצליח להתרכז
אבל כבר אז טעמתי אותך
מאז עברו אוקיינוסים שמלאים בכל מה שלימדת אותי
וכל מה שגיליתי על עצמי, איתך ובלעדיך
הרבה מהם היו כשידך החזיקה בשלי
עצוב לי לחשוב היכן כל אחד מאיתנו נמצא עכשיו
במרחק של חצי עולם פיזית ונפשית
יופי, עכשיו דמותך בחודשים שלאחר מכן לא מצליחה לצאת מראשי
וכל מה שאני רוצה
הוא לחזור להיות אני שקיבלה את הכוס לראשונה
מלאת תקווה וציפייה, רוצה לחוות הכל בפעם הראשונה, בטוחה בעצמה
בעיקר לא מפוצצת ברסיסים שנוצרו בגללך