יכולת לא לגמור את זה בהודעה חצי ארוכה שנכתבה מ-10% חפזון 70% אגו פצוע ו-20% רצון להכאיב
יכולת גם לא להטיח בי האשמות ומילות גנאי
יכולת לא להגיד שאני מגעילה אותך באלפי דרכיך החלקלקות מבלי להגיד בפועל
יכולת לא להתנער מהאחריות שלקחת על עצמך ולהיתמם
יכולת לא להגיב בצורה נבזית כשניסיתי ליצור קשר
יכולת לא להעליב ולהטיח בי שאין בך טיפת אמפתיה
יכולת להודות שנפגשת כי הגזמת
יכולת להגיד שנשארו בך רסיסים שרוצים
יכולת להתקרר הרבה קודם
יכולת לשאול לשלומי, גם כשאתה נושף עשן מהאוזניים
יכולת להגיד שאתה מצטער שפגעת בי
יכולת לא להתנער מאחריות
יכולת לא לחפש למשוך לי את היד ולהעליב
יכולת לא לקרוא לי ילדה קטנה
יכולת להגיד מילה רכה בין כל הקוצים ששיגרת לעברי
יכולת להביט לרגע פנימה, להבין במה טעית
יכולת לפייס
יכולת להיות הבוגר האחראי
יכולת להכיר בפגיעה של שנינו ולא לנסות לנטרל את שלי
יכולת להיות הרבה דברים
אבל בעצם לא יכולת
ולכן אני יכולה להקיא אותך מחיי
בלי לתת לך דין וחשבון, בלי לסגור, בלי לרצות שום קשר אליך ובלי לתת לך אפילו סדק קטנטן לחזור שוב, אפילו לא לשיחת סגירה.
אני סגרתי הכל, טרקתי אותך וכל קשר אליך
ו-וואו, זה כל כך טוב!
כי בפועל, הדבר הכי כואב שאני יכולה לעשות לך זה לצאת מחייך ולהוציא אותך משלי. לא צריך נקמה.