"מה אני צריך לעשות כדי שתסלחי לי?"
כשתביט בי בעיניים החודרות שלך, אעמיד פנים שאני חושבת ואשיב "תלעס נייר כסף"
אחכה שתתעשת, שתבין שאני לא צוחקת, ולא אניע אף שריר בפנים.
כשתגיש את החתיכה המיוחלת לפיך אכתיב את הכללים "אתה תלעס אותה, תטחן אותה בין שינייך כאילו אני זו שאתה מגלגל שם בפיך"
וכשהיא תמצא את מקומה בין שינייך, בעודך נאנק מתחושת אי הנוחות אני אתחיל.
אקריא לך את כל המילים ששיקרת לי בזמנו, את כל ההבטחות היפות שלא עמדת בהן.
אקריא אותם אחד אחד, לפי סדר כרונולוגי היישר מהחריטה בזכרוני. זה יהיה ארוך. כי אתה יקירי מרבה לזרוק אותן לאוויר בלי מחשבה.
אני אדבר לאט, מאוד, כדי שתרגיש פיזית מה התחושה שהמילים שלך עוררו בי בפנים.
לאחר שאסיים אתן לך לירוק, אדביק נשיקה רכה למצחך ואלך.
סתם צחקתי, אני לא באמת סולחת לך.