לאחר שיחה מלב אל לב
כשאני נמצאת במקום בו אני זונחת את ההרגלים הרעים שלי ועדיין משום מה, לאחר כמה חודשי גמילה, חוזרת כמו נרקומן לסם
התחלתי לסטות מהדרך
לא לשם מטרה נעלה או סיבה
אלא פשוט כי העמסתי על עצמי כל כך הרבה דברים עד שאני לא יודעת מה לעשות
וכחלק ממגמת הבריחה שלי אני רוצה להרוס כל פיסה טובה שלי שיש בי
אז רציתי לחזור להוא
זה שהוא גבולי
שלא פגע יותר מדי אלא רק השאיר טעם רע בפה
שהוא נגיש וקרוב ונתפס כזמין
ואני באמת הייתי במרחק של דקת שכנוע עצמי מלהתקשר אליו
ללא תלות בכך שאני חודשיים מסננת אותו
ומשום מה בחרתי בו, לא בזה שהיה בפגישה ונעלם או בזה שרדף אחריי שלוש שנים
דווקא בו
באבטיפוס הקשוח הזה שכתב וניגן לי על העצבים באותה נשימה
ואני?
מה רציתי?
בסך הכל מישהו שיעזור לי לחרב את עצמי עם פטיש
אז למזלי דאגתי להכניס נשים טובות לחיי שבלמו אותי
אבל המקום הזה מטריד אותי
הצורך שלי לחלק פטישים לזרים כדי שיכו בי מבפנים
יקרעו את הכבוד העצמי שאני בונה לעצמי כל כך הרבה זמן
ידרכו בברוטליות על ההישגים שאני אוספת לעצמי
יצקצקו למשמע המטרות שמניעות אותי
וימשכו אותי לשחור משחור שהייתי בו בגלל בחורים כמוהם
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
