אתמול במסגרת מסע שבירת כל הכלים שלי
החלטתי גם לשלוח לו הודעה
שלא משאירה יותר מדי מקום לדמיון, ובכל זאת משאירה פתח קטן שיאפשר לי לצאת מהברוך באלגנטיות
והוא הגיב בכזו התלהבות
ופעם ראשונה מזה חודשים, הלכתי להוריד שיער
ולהתכונן לסקס
רעדתי כולי, גם בדרך, גם כשהגעתי
לאחר ניסיון שלו להוכיח את טענתו שפמיניסטיות הן דרעק
וראייה שלי מלמעלה שאפשרה לי לסגור את הנושא באלגנטיות ולהבהיר לו שלא לשם כך כינסתי אותנו (ועל הדרך גרמתי לו להבין שהוא זה שמתנפח בכל פעם שהמילה עולה לחלל האוויר)
הבנתי שהכל מוביל לכיוון אחד
וכחלק מהתנהלות המנהלת שלי שמנווטת את חייה
שאלתי בצורה ברורה יותר, אם הוא שווה את הזיון שלי
כשהשיב בכנות מחליאה שלא ושאינו משקיע, הודיתי לו על הזמן שחסך לי (מעבר לשעתיים שבהן חיפשתי צרות)
על הדרך ניסיתי להחדיר בעוד בחור ישראלי גינוני ג'ינלטמניות שחסרים בארץ הקודש
ומשום מה, חזרתי בתחושות מעורבות:
מחד גיסא, שמחה על כך שלא אנסתי את עצמי לסיטואציה ושהצלחתי להוביל לכיוונים שהיו נכונים לי
מאידך גיסא אכזבה, על כך שאין בחור ראוי ושתקופת היובש שלי ממשיכה
שברתי כמה כלים, אבל הצלחתי להתנהל בהם בלי לרסק אותי
וזה כל כך יוצא דופן
את כל התיקונים שהייתי צריכה בזמן האחרון הכנסתי אליו, כן, גם כשביקשתי שיאט כי הוא הולך ממש מהר ושעליו לתת לבחורות ללכת מלפניו ולפתוח להן דלתות
בהתנהלות שקטה, רגועה וחייכנית שהצליחה להתחמק מהריקושטים של הזעוף-ציני-ציני הזה ולהציב לו לא מעט מראות
אני מוכנה
למי שיבוא ולמה שיביא איתו