ממתקי אפרסק

אתמול היה לי עוד יום של פורקן ושחרור כל רסן

ואחרי שקיבלתי הרבה חומר למחשבה הגיע הזמן שאשב לעשות חושבות עם עצמי

אז הכרתי אותך, עלם חמודות שלאחר הניסיון המר של שבוע שעבר אמרתי שאני שוברת את כל הדפוסים הקלוקלים שלי

ומוסיפה את המס' שלך לפלאפון תחת השם שלך, כותבת לך, משחררת לך את הפן המיני שלי כדי שתדע מה צפוי לך, נפתחת, מספר על האב והסבתא שעזבו אותי בטרם עת, מראה רצון, נכונות ושאני שם

וחוזרת להתנהלות שלי לפני שש שנים, לפני שכל כך הרבה מטומטמים שברו אותי ואת האמון  שיכולתי לתת באנשים

מטומטמים שהכנסתי לחיי, ובכל זאת

ואז שוחחנו, אמרת לי שחשבת עלי במהלך כל היום, משם הדרך לשיחה הייתה קצרה והתחלתי להרגיש שהפעם זה אולי יהיה נכון

עד שגילינו בשיחה שעשיתי את אחיך הגדול, כלומר חגגתי איתו את יום ההולדת וצלעתי בגללו יום וחצי

ועדיין המשכנו לדבר, בעודך מנסה לעכל את זה ואני מתחילה ישר לצחוק על זה בהומור שחור אופייני שנועד להסתיר את זה שאני מתה מפחד

ונהגתי בצורה לא אופיינית ושחררתי לך ארבעה ימי מחשבה

אז היום הראשון היה אתמול

וחשבתי עליך במהלכו

אתה לא כתבת או שלחת שום דבר

ואני בתור אחת שמרגישה אבודה החלטתי ללבוש למסעדה הרוסית שמלה סקסית בצירוף אודם אדום ונעלי עקב

חמושה בקלוריות שאימון הכוח אפשר לי לחגוג עמן התייצבתי בנסיעה קצת מעצבנת, שבמהלכה הבנתי כמה אין לי שקט בחיים כששמעתי את האלבום בדרך לצפת, רק הפעם בדרך למרכז, כעבור חצי שנה רצופת טעויות ובחינת גבולות

אז הטעות הראשונה הייתה ששמו מולי בקבוק גרייגוס, תוך חמש קטנות שלושה שוטים הוחלקו לגרוני ולגרון בת דודתי הקטנה

הטעות השנייה הייתה הערבוב עם הוויסקי

אני ידועה בתור אחת שמפסיקה לספור, היא ספרה, גם את השוטים שהגנבתי לה בזמן שאמא שלה רקדה

מסתבר שכשאת שוקלת ארבעים קילו זה נוחת עלייך במכה שגוררת את כל המשפחה שלך באמצע הופעת סטנד-אפ לשירותים להחזיק לך את השיער כשאת מקיאה לכיור

וזה הרבה יותר קשה לעשות את זה כשאת פצוצה בעצמך, בעשרים אחוז אלכוהול ושמונים אחוז רגשות אשמה על כך שמילא ההרס העצמי שלי, אבל אני מחלחלת אותו בדיפוזיה לכל מי שסביבי, בפרט לאחת שלא יודעת מה הגבולות שלה

לפחות זה קרה בסביבת משפחתה ולא יחזור על עצמו

אבל אמא שלי ראתה אותי לראשונה בחיי שיכורה 

עכשיו, אם הייתי מפסיקה פה, דיינו

אבל סימסתי לבחור, נו האח של

ולאחר שהתקשר בעודי שיכורה לחלוטין פרקתי את שעל ליבי, מעבר לכך שלא החליט, על כך שאני מבואסת שדיברנו רק כששלחתי הודעה בעודי שיכורה. הוא בתגובה אמר שהוא עסוק במהלך היום ולא מדבר בו, גם לאור ניסיון עבר לא מוצלח וגם מכיוון שהכרנו לפני יום וזה לגיטימי שלא נדבר.

כשלא הגבתי וסרבתי לפתוח את שעל ליבי השיחה נחתכה מהר, שוב ביאס לאור העובדה שבלילה הקודם הצליח למשוך את השיחה עד שלוש בלילה והפעם חתך באחד, וגם על זה העיר שהוא צריך לחזור לשגרה.

התמונות ששלחתי היו מוגזמות, גם במהלך הערב, ולאחר מכן גם לסטוצי שלי, שייבש אותי פעמיים באותו היום ואמר שהוא עם חברים.

והלכתי לישון בתחושה מרה.

ומר לי

גם כי הדפוק הזה לא יצר קשר היום, גם כי הבנתי שזה לא באמת יעבוד [תודה לך פיצ'י שיכורה שנתת עוד הופעה מרהיבה]

ובכלל.. הבנתי שאני צריכה להיות לבד

בלי בחורים שיסבכו לי את הצורה

לחזור לעצמי, לגזרה שלי, לאמון שלי, למי ולמה שאני

להפסיק להשתכר, להתמסטל, לאבד את עצמי לדעת

זה פשוט היה מתסכל, עד שפעם אחת שחררתי, חטפתי וואחד ברקס

כי אני מכירה את עצמי ויודעת מה יוצא ממני כשאני לא מציבה גבולות וחומות ומתנהלת בצורה יפה וטובה ומראה נכונות

נכנסים לי לנפש מהר בטירוף

ותמיד יצאו משם במכה, תלשו על הדרך כשארזו חתיכות מהנשמה שלי והשאירו אותי מפוצצת חורים

צפיתי היום באיך לצאת עם מיליונר, על שדכנית למיליונרים, אחת הנשים שם יצאה רק עם דושי על- כאלו שבגדו בה והכאיבו לה והיא מצאה את עצמה תמיד מגנה, ובוחנת ומניפה אלפי דגלים אדומים. עד שהשדכנית הניפה לה את הדגלים האדומים שאפיינו את התנהלותה: חוסר בטחון, פחד, חוסר אמון בעצמה, הפגיעה שגורמת לה לחפש את הרע בכל אדם עד שהם בורחים ממנה בבגידה, הדחיקה שלהם לקצה בגלל ניסיון העבר שרק מביא לשיחזור טראומות העבר וליצירת מעגל שממשיך לזרוע בה כאב.

ואני, אני היא.. פחות הגזרה המפרקת והמיליונים וקשרים אמיתיים

אני בוסר שמעולם לא הבשיל כי תמיד טיפלו בו בידיים מזוהמות

גם כשהם העמידו פנים שהם רחצו אותם

ואני לא יכולה לברוח מזה יותר

אני לא יכולה לברוח מכך שאני צריכה מחוייבות, מישהו שיהיה שם ויוכל להכיל את האני האינטנסיבית שאני

כי אני לא נבלעת בקלות, גם לא מנסה

המיניות שלי חזקה, אני חזקה, לא מתפשרת ומרסקת

וקשה לקבל את זה, אלא אם אתה כזה בעצמך

והוא לא, עכשיו אני מבינה, ומזל שהיה את הבלם הזה בדמות אחיו [שהיום התחלתי לחשוב עליו והבנתי שבא לי לזיין אותו שוב] שעצר אותי. נכון, אמנם שיניתי את ההתנהלות הכללית שלי אבל בכל אופן הוא לא עשה רושם של מישהו שיוכל להכיל ולקבל את הכל, בטח לא בקלות שבה הגשתי לו את זה. אמרתי לו גם, שכנראה שתפקידו היה לאפשר לי לשבור את ההרגלים המגונים שלי מפעם.

אבל מחקתי אותו מהטלפון, אני קוראת לו בסיומת המספר שלו, לא מסמסת וכל זכר אליו נמחק.

כך שהקשר היחידי שייווצר יהיה אם הוא ייצור אותו.

ואני בכל מקרה מבינה שזה לא 

הוא לא

הוא לא אחד שיכול להרשות לעצמו להגיד לי, כזה אני, לא מדבר במהלך היום take it or leave it

הוא לא יכול לגור בצד השני של המדינה ולצפות שאלמלא מאמץ כביר מצידו והבעת נכונות הוא יקבל משהו ממני כמו שקיבל עכשיו

וגם סטוצי, ברגע שייצור קשר יוצא מחיי

ממילא הזיון איתו לא אגרסיבי כמו שאני אוהבת

לוקחת נשימה עמוקה מלאת התובנות

וממשיכה לדחות את העבודה להגשה :)