ממתקי אפרסק

אני רוצה שבמילים איטיות ורכות תכניס את קולך למוחי, עד שתצליח להחדיר את כל ההוויה שלך אלי. 

תתמקם בשקט ובענווה עד שתמלא את כולי מבפנים, תשתקע לי מתחת לעור בנקודות שבינו לבין הנשמה שלי ותתחיל לשרוט אותי מבפנים, בשריטות עמוקות ויסודיות שכולן נושאות את שמך בי, עליי, בתוכי. 

לאחר שאדמם תחבוש את פצעיי בנשיקותייך, רוקך יחטא את כל הלכלוך שאחרים הדביקו בי. זה ישרוף, אני יודעת, ותתקל בהרבה רקמה צלקתית שמלאה בחריטות הזרים שהיו לפניך, אל תהסס לתלוש אותם מתוכי ולהשליכם מעלייך, תגרד אותם בציפורנייך עד שאזוב דם נקי מזיהומים. 

תכנס בבקשה, אני מתחננת, תמלא אותי בכל מה שהוא לא אני עוד

אני כבר לא יכולה עם כל הריק הזה, מבטיחה שלא אנעל עלייך את רגליי, אשאיר לך מקום לאוויר שיאפשר להתאוורר ממני, אני יודעת שהעומקים שלי מפחידים, שאני שואבת לאבדון. 

תכנס, אל תפחד, אני אשאיר לך פתח מילוט ואסמן את שביל הגישה בכל המחשבות הזוהרות שמלאות בך, הן יראו לך את הדרך לסביבה שמלאה באחרות, רדודות יותר ומלטפות, כאלו שהטלפיים שלהן לא חדות כתער לשוני. 

תמשיך ככה, עכשיו תשקע בתוכי גם את רגלך הארוכה השנייה, עכשיו את ידייך, תיקח נשימה עמוקה מלאת אוויר, שנינו יודעים שתזדקק לו. 

לאחר שאעטוף את כולך אסגר עלייך, תחילה תרגיש חמימות אך לאחר מכן תשמע זעקות חנוקות, רחוקות. כשתתקרב אליהם תראה את כל הפתיים, שכמותך אשר נפלו למלכודת.