נמאס לי להרגיש כמו חור פעור שאתם מחכים לו שתחכה לכם
באמת, בחייאת גברים יקרים, תשחררו ממני
אני לא מוכנה יותר, אני גם לא יכולה אישית לעמוד בזה יותר
אין ישירה ממני, ואם אני ארצה אני אגיד שאני אזיין לך את הצורה, אבל אם אני אומרת שלא זה לא נועד כדי שתרדפו אחריי, תחרטטו אותי בפנים לגבי כך שאתם רציניים כדי שאשתכנע ואפסק את עצמי לדעת בשבילכם
ובנימה כואבת יותר
חתיכת מטומטמת שאת, באמת מה חשבת לעצמך? שסייבר מתמשך של שלושה חודשים יכול להפוך את עורו למשהו רציני? הבחור לא הפסיק לרייר עלייך ולמלמל על סקס איתך וכמה שהוא רוצה להגשים את הפנטזיה שאת שעומדת מולו. וזה כל מה שזה נועד להיות, כל המלל המיותר סביב האימונים שלך והטיול המשותף בגיאורגיה. חתיכת אפס מאופס אני לא מבינה בעצמי מה תפסתי בך ומה ראיתי בך, שהרי אתה בינוני להחריד, יותר מכולם, ואני בטיפשותי ובפגיעותי מבחורים שמגשימים את הצ'קליסט שלי אמרתי שאני בוחנת והולכת בכל הכוח על הרגיל הזה, ששיחותיי עימו לא מפעימות במיוחד, שגופו לא בנוי למימדיי בצורה שלא ארגיש חריגה בגובהי למולו, שפניו לא גורמות לי לרצות לבהות בו שוב ושוב ועוד קצת לפני השינה.
ואני כ"כ מחזיקה את עצמי לא ללכת לפרוק את התסכול הזה באחרים, כמו פעם, להכאיב לעצמי דרכם ולדדות בחזרה לביתי ריקה מתוכן ומנשמה
ביוחאי הגבוה היפה ההוא שמעורר בכוס שלי פלצות רק מעצם המחשבה עליו
בדוש משבוע שעבר שכל מה שבא לי זה שהוא יפרק לי את הצורה
אני שונאת אתכם
את כולכם
אני יותר מסקס, אני כל כך הרבה יותר מרק זוג שפתיים עבות שיודעות לבלוע אתכם
נשבעת שאני בנאדם עם כל כך הרבה מעבר
שפשוט נפגע מכל אחד ואחד מכם בצורה כל כך אנושה עד שהיא לא יכולה יותר
לא יכולה לגעת כי מפחדת שתעורר
לא יכולה להתנשק כי זה מרגיש מנותק מהכל
לא יכולה לתת שם משפחה כי ניצלו את זה בעבר
לא יכולה להכניס לביתה כי משם הדרך לנשמה שלה קצרה יותר
לא יכולה לשתף כי יש כל כך הרבה ועד עכשיו אף אחד לא יכל להכיל
לא יכולה לשמור את הטלפון בשם כי למחוק אותך אח"כ ישרוט לה עוד יותר את הנשמה הפצועה שלה
לא יכולה לחשוף רגשות כי הצד השני מעולם לא היה שם כדי להקשיב להן
ועכשיו גם לא יכולה להזדיין כי הכוס מחובר לה ללב, שזה בעצם אומר שאני לא יכולה כלום, לא?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
