ממתקי אפרסק

כשאני ככה על המיטה

עם האמה והאצבע האמצעית על הדגדגן

אני מתחילה לנסוע

מגיעה לקצה הצוק

וממשיכה

מעסה את הכאבים שלי

הפחדים מהעולם

כל מה שחשבתי שאהיה ולא הצלחתי להפוך את עורי אליו

על מי ומה שנשמתי כמהה אליו

אני נעמדת

רגל אחת באוויר, השנייה מתחילה לאבד את אחיזתה בקרקע

וקופצת

נפערת לחלוטין מהנקודה ההיא בין רגליי

מרגישה את הכל מתנקז 

נושמת דרך האיבר, כולאת את אוויר השינוי בעורקיי

ומקיזה מתוכי את כל הקולות החיצוניים

ולשנייה אחת

שאורכת יותר מכמה רגעים

אני מסתובבת כפרא אדם

בשדות של קבלה

נינוחות והרמוניה

של חווה ואישה

של תפוח נטול נחשי תולעים בתוכו

של שמיים ושמש שמבצבצת

שולחת קרני תקווה הנוחתות היישר בין רגליי

אני יוצרת עולם

גועש ובוטש

כזה שלא מרחם או מביט לאחור בתהייה

מתכווצת

מרפה

חוזרת 

עם שתי רגליים על הקרקע