ממתקי אפרסק

כזה שמושפע מקול בס עמוק

ועיניים ירוקות

והחיות הזאת שמשתקפת בכל קריצה למצלמה

והזכרונות של מי ומה שנגלה לך מבעד לערפל

הכל התעוות

והוביל לתוצאה שלא שיקפה ולו במאום את המקום שלי

ועכשיו לאחר שהעזתי לפתוח ולהגיד

הסומא הוסרה מעיניי

וראיתי, באמת ובתמים ראיתי

את מה שהשתקף מבעד לשורות

את ניסיונות המשיכה לכיווני, שלא צלחו גם בפעם הרביעית

ועמדו להוליך אותי לאסון כזה שיהדהד כחלק מהקמפיין המשתולל

של עוד אחת שנעמדה בתור לסטטיסטיקה

והרי מה תגידי להם כסילה?

שהפסקת לראות

ששוב כיבית את המוח?

שכל הזמן הזה מחוץ למשחק התפוצץ על אחד

מבלי שהיית מודעת להשלכות של דברייך ומעשייך

מה תגיבי לעצמך מטומטמת אחת

שחזרה על טעות העבר

בידיעה שטוב לא יהיה

בטח לא כשאת מהססת 

להגביל למסגרת הצרה של מה שאת מסוגלת לתת

שזה למעשה רק כתף חצי קרירה וגם שאז לא יחפרו לך יותר מדי בנשמה

העשרים וחמישה אחוזים של ההשלמה העצמית שהוא יכל להכניס לחייך

בלהיות מי שאת בפול ווליום

לא באמת יתממשו

כי פתאום, משהוסר העיוורון מעלייך

הבנת שמשהו לא מתיישב

מעבר לחיבור הראשוני

ולכל קווי הדמיון

משהו נשמתי לא התעורר בך

כזה שיכול

לפתוח את עצמו לדעת

מזלך שהספקת לפקוח את העיניים

להביט בחום-ירוק על הכל

ולקחת את הצעד שלך

לפני שתישאבי לעוד סערה שאת לא יכולה לה