ממתקי אפרסק

בימים האחרונים חוויתי כמה דברים עם גברים

ראשית, אתחיל במספר פוסטים בבלוגים שונים בכלוב שהוציאו לי את החשק מבעלי זרג

כאלו שנכתבו על פניו בנימת צחוק וציניות 

אבל מתחת לפני השטח טמנו בחובם נימת זלזול כלפי בנות מיני

כזו שאינה משתמעת לשתי פנים 

ופשוט עוררה בי חשק לקנות שוט, להוריד אותם על ארבע ולהכות בהם על כל מילה

בין אם כתובה ובין אם כזו שנאמרה ואף עלתה במוחם

שנית, אמשיך למחוזות הטלוויזיה

כזו שהציגה לי אתמול במסגרת הסדרה "מה זה השטויות האלה?!" את עדי אשכנזי הנהדרת

רק שבניגוד לפרק הדיאטות המעולה

היא עסקה בנושא הרווקות, כזה שנוגע בי יותר מתמיד לאחרונה

רק שבמקום להציג רווקות היא הציגה נואשות נשית במלוא הדרה

כזו שמתבטאת בהעצמת ההליכה שבי אחרי הדוש המצוי [בסניף הקרוב לביתך]

בחשש מלהיות לבד ולעצור רגע מכל המירוץ המשוגע הזה

של הציפיות, רשימת המכולת ולהבין לרגע אחד מזוכך וטהור מה את באמת מחפשת בעולם

ואז מה את מחפשת בעלם

אודה שנרדמתי באמצע, וייתכן שהנימה שהצטיירה כאפופה בצחוק אבל הציגה אמת מטרידה מאוד

התהפכה לקראת חמש הדקות האחרונות

אבל ארשה לעצמי לצקצק מראש לשלילה

שלישית, הניסיון שלי

החל מהבחור המקסים במסיבה שהחליף איתי מבטים

ואז התברר כדוש מצוי בטינדר שנפנפתי לפני חודש

[למרחיקי לכת- מכיוון שהחל ללחוץ לאינטימיות כבר בשלב הגישוש הראשוני ואז יצא עליי שאני לא משתפת פעולה וברטינה על היותי בחורת טינדר מעוררת חשד שאסור לה לחשוד בעצמה באחד מעצם היותה יצור נחות בסטטוס זה]

וכלה בשיטוטו הבלתי פוסק שלי בטינדר

למרות ההבנה המעמיקה

שהבחור שלי לא יהיה שם

ושאני לא באמת מרגישה מוכנה עוד לחזור לעולם הזה

למרות שזה התבטא לי בנקודות מסוימות

בין אם זה במכות שהלכתי עם בן-הדוד או בידיד שנשאר לישון לצדי במיטה

הרגשתי שאני רוצה את המכלול

אבל בעל עיני השמש שלי לא שם

אז לאחר לילה לבן

ושיחה עם אחד שגלשה לה למחוזות הוואצפ

אני מבינה שזה לא זה

לא המבט

ולא הבחור

ולא טמבל, זה שתכנה אותי נסיכה על הדקה הראשונה ותקבל את הקושי שלי לגבי זה לא מספק אותי

רביעית, זה מוקדי המשיכה שלי לאש

המלכודות לעשים

לוכדי החלומות

אלו שתמיד באורך פלא

נישאים לגובה 1.90 לכל הפחות

בין אם זה הזיין באוניברסיטה

או מלך הבדס"מ בקהילה

עיניי נמשכות אליהם

רוצות לחקור

לבדוק

למשש

לחוש עד כלות

אז אחרי שהגשמתי את עצמי בדמות אחד

איתי שמו

כזה שהיה כל כך חסר פשר וטעם עד שפשוט לא בא לי עוד

ולא פלא שלאחריו לא הצלחתי להפסיק להאזין לשיר שמדרבן בינוניות

אז אני נאבקת בעצמי

עוד ועוד ועוד

ומחזיקה

כי התחייבתי ביני לבין עצמי שאת ההרס העצמי אני לא אחוש עוד בקרביים

אבל זה קשה לי 

כשנטיית ליבי גורמת לי לחפש אותם בכל מדיה אפשרית

ואז במבטים במסיבה

[ואל תחשוב שלא קלטתי אותך סוקר אותי אסף, אחלה שרזיתי ובאתי עם אנרגיה חדשה, אתה מוזמן להתקדם!]

אז כן

אני מיואשת

כי אני רואה אותו

את היקיר הקסום שלי

שהוא מעין גירסא גברית, טיפה יותר מוצלחת ממני

[מודה שזה קשה- ו-sorry, not sorry על המגלומניות]

פשוט כי להיות גבוה ממני, נעים כמותי ועדיין לשמר מתאר נשי ועדין בגבר זו דיי הצלחה

אז אחרי שחיסלתי עוד ג'וק שהחליט לשוטט לו על השיש שלי בחמש לפנות בוקר

ופרקתי קצת מהתסכול ההולך ומתמשך שלי

אמשיך במרמור

ואני רואה עד כמה הפער- בין המציאות הנוכחית שלי

לאידיאל שלי, שאני יודעת שיגשים את עצמו

גדול

והפער הזה

הולך וגדל

ככל שאני מחליטה לחזור ולבחון את עצמי במשחק שיצאתי ממנו למשך חצי שנה

אבל אני יודעת

אני פשוט יודעת מה מגיע לי להרגיש

וזה שאני לא מצליחה להרגיש את זה עם אף אחד

פשוט מייאש אותי

ובסופו של דבר, בואו נקרא לילדה בשמה,

אני כמהה ליחס חם

גם כשזה מגיע מבעל זרג