ממתקי אפרסק

למלחמה יש נטייה לפרוץ

בטיימינג הכי מחורבן

נגיד כשאת בדיוק באמצע זיון

או ממש לקראת הגשת עבודה שסוגרת לך את התואר

או לקראת מעבר דירה

באמצע מסיבה

או עשיית קעקוע

במקלחת

במחזור

אז נגיד אני עונה על כמה רובריקות רציניות פה

כאלו שיעלו אמירה של

פאק, למה דווקא כשהתחלתי ליהנות?

מצד שני, בצורה שחורה למדיי

תמיד חשבתי שאכיר את הבחור שלי בצורה לא אופיינית

אז מה יותר לא אופייני מחדר מדרגות?

[בסוף המלחמה הזו תתברר סתם כעוד בילדאפ שקרי

כמו הצבא, האוניברסיטה, התיכון, החיים באופן כללי]

אבל הדבר שמאיים עליי יותר מהכל

זו המחשבה על קרוביי

על הידיד הטוב שזומן למילואים

הכלב שיש לו רתיעה מהאזעקות

האם והסב

ויש לי תחושה, רעה

איובית כזאת באופייה

שאחד מחבריי בסכנה

והמחשבה על פרידה

בפרט כזו, קורעת

לי את הנשמה מחשש

מזל שיש עלינו השגחה מלמעלה

בדמות שני מלאכים שמגנים

כזו שתיירט את החארות האלו מעליי