ממתקי אפרסק

תזכרו- זין שמופיע במערכה הראשונה יידפק במערכה השלישית

או במילים אחרות

תפסיקו להיות זין

תהיו כוס :)

טוב אני פרשתי לתקופת שתיקה כתיבתית בשבועות האחרונים

הלכתי ללמוד לעלות לרקיעים

ותרגלתי

גם על עצמי

ואני ממשיכה

העיקר שחלומי הרטוב התגשם

ואני פשוט יודעת אנשים

[נו, לא במובן התנ"כי [כי תקופת היובש* עדיין ממשיכה]]

קיצר, אם אני אתקע בכם מבט חודר, אל תיבהלו

זו אני מנסה לקרוא אתכם לעומק

*אני חייבת לציין שיובש זו לא מילה מתאימה

כי אחרי תקופה ממושכת של ריחוק השכלתי להבין מה לא היה בסדר

ואז מה כן בסדר מבחינתי

ואז מה אני רוצה

ועכשיו, גם הגוף שלי התייצב

אחרי גמילה מכמה דברים רעים

אז לא, יובש זו לא המילה המתאימה

כי אני כבר מוכנה

כשאפגוש באחד שמתאים

אז היה אחד

האפס הראשון

שניסה לרחרח את דרכו אליי

מרוב גיחוך, פשוט לא היה לי מה להגיד

שאתה טמבל? טיפש? בעל רמה מנטלית של ילד בן 13 שעושה רומטיזצייה לשחקנית הפורנו שהוא מביא עליה ביד?

יאללה שחרר

ואני יודעת שלא מחקת את התמונות שלי יא זין

תזכור, מערכה

ואם תמשיך לעצבן אותי

אני אדפוק אותך מאחור בלי סיכוך

ואני אדאג שזה יכאב

בזמן האחרון

יש לי חלומות מדהימים

בין אם זה מתחיל בלהיות במיטה עם אחד החברים הטובים שלי וחבר שלו, ולהתכרבל עם כל אחד מהם באינטימיות נעימה, ונשיקות מוגנבות, כשאף אחד לא יודע על זה ששוכב בצד השני של המיטה

כלה בפגישה עם אחד, ששימש לי חומר פנטזיה פעמים רבות באוננות, שעשה עליי לאפדאנס במועדון בעוד שמיששתי את החבילה שלו

ומבלי שהתנשקנו אפילו שנינו כמעט נחנקנו מהמתח המיני המשוגע שביננו, עד שהוא אמר שהוא עושה רק בדס"מ ואני צחקתי מצד אחד כי לא רציתי שאימי ודודתי שישבו בקומה מתחתינו יראו אותי יונקת לו את הנשמה מהפה והתבאסתי מצד שני כי הבנתי שאני לא אנשק אותו אפילו

הם רק מסמלים לי את השינוי שעשיתי בי

בתפיסות המין, האהבה, הנשיות [שאגב הביאה לרכישת נעלי עקב מקסימות ופרקטיות בטירוף]

עכשיו אני כבר מפיצה אור סביבי ללא חשש

ומחייכת מלא

כי מותר

וגם כי זה טוב למוח

יש מחשבה אחת שמתגנבת לראשי

תראי איפה את עכשיו ואיפה היית לפני שנה

לפני שנה- שבורה מעידו ששבר לי את הלב, מאיתי ששיחק בדגדגני בדמיון ועדיין לא הצליח להביא אותי לפורקן, חוששת מעצמי, אוכלת את העצב אחרי שגם שעישנתי אותו, אבודה, מוקפת באנשים שמביאים לי את החלסטרא ומרגישה אבודה, כשהבחורים השבורים סביבי הם העוגן שלי. עד שהחלטתי להתערב שאוכל שלושה חודשים בלי.

היום- מלאה בעצמי, באהבה ובאור, אחרי שהעפתי את עידו לעזאזל כשחזר על ארבע, אחרי שעשיתי את איתי וויתרתי גם עליו, אוכלת מה שנכון לגוף שלי ולפעמים מרשה לעצמי לשחרר את הרסן [רק שהפעם אני יודעת שאוכל לעצור], העפתי את הבחורים מחיי לפני חצי שנה ואני העוגן של עצמי, אמנם נסחפת לעיתים קצת בעישון אבל יודעת לעצור אותי בעצמי, בעלת כיוון ומצפן פנימי שייסדר אותי כשאאבד

איזה כיף

יש שיר אחד

שבנסיעה להצגה אתמול מצאתי את עצמי חוזרת אליו

אני מרגישה שהוא מצליח להעביר את הרטטים שבי

אז תהנו מהם גם אתם :)