ממתקי אפרסק

זה ראשוני כ''כ

אבל מדהים אותי שכל מה שאני מצליחה לחשוב עליו הוא החזה שלך

והכתפיים

ואני מדמיינת את ראשי מונח עליהן

ודמעותיי מתנפצות עליהן

תבין, זה לא אתה שהשתנית

זו אני שבאה נקייה

לרוב, על המיטה. בלי להתעסק בהחדרות, שתי אצבעות על הדגדגן, האצבע והאמצעית. מתמקדות ולאחר הגעה לקצה הגבול ממשיכות בשפשוף אגרסיבי. 

כשבא לי קצת יותר מוציאה את הצעצוע שרכשתי באיביי, זה בצבע העור עם הנגיעות השחורות בביצים המדומות. מחדירה ומנצלת את העובדה שלאצבעות, שוב שתיים במספר, יש במה להתקל ולהתכוונן. 

כשבא לי להשקיע, משתמשת בדילדו המתנפח, זה שפנצ'רתי אותו כשלחצתי יותר מדי וקרוב מדי לשיא. 

כשעובר הרבה זמן בלי, שולפת את הפלאג שקיבלתי במתנה, למרות שהוא עייף ועקום. 

ובימים כאלה, כשאני מחורפנת מהחיים, מעצמי ומכל מה שצפוי לי בימים הקרובים, כשהלימודים לוחצים ואני נמרחת; אני אוהבת להשאב לפנטזיית הזונה שלי. מתנקה ומצחצחת את עצמי, עולה על זוג העקבים השחורים והאימתניים, לובשת חוטיני שקרי ומאוננת את עצמי על הרצפה. היום עם חזייה שהקפיצה את החזה שלי מעלה מעלה, וחולצה שקופה מעליה, עם קולר שמחובר אליו זוג אזיקים מתחרה. הלכתי על ארבע כשהפלאג בפנים, החלפתי אותו בצעצוע לאחר שקיבל מעין מציצה. מקדימה דחפתי את הדילדו המתנפח ורק מהניפוח שלו גמרתי.

דמותך עלתה לנגד עיניי, ידעתי שתתלהב מהעקבים, ממני זנותית,מהחשק שלי באותם הרגעים. בטוחה שאם הייתי לידי זה לא היה נגמר לאחר כמה דקות. היית ניתן לי ספאנקים אמיתיים, מזיין לי את הגרון ואת הצורה ורק אז, אולי אז היינו מגיעים ביחד לסף. 

גם דמותך עלתה מולי, נזכרתי שבאותם הרגעים שהיינו בהם יחד לא חזרתי להרגליי המגונים, אולי כי איתך הייתי מסופקת מהבחינה הזאת, ואולי זו התקופה שגרמה לי לרצות לפרוק קצת עצבים על עצמי.

כך או כך, יותר חבל לי ששניכם לא הייתם איתי.. 

זה יכל להיות משוגע. 

אתה יודע מה מכשפות כמוני עושות?

קוראות

בהתחלה ספרים, כדי ללמוד את מדעי ההכלה, לפני שיצאו לעולם

לאחר מכן מתיידדות עם קוסמטיקאיות, שיוכלו לחדד תכופות את ציפורניהן 

ואז הן באות, עדינות כעלה כותרת שהעז לחשוף את גופו לאור השמש

ומקשיבות לך

מכילות, שומעות, מקבלות וסופגות

לא לא, לא בין הרגליים, אלא באיבר הזה בין האוזניים

ואז הן מביטות 

רואות את המילים שלך קורמות עור וגידים מול דמותך

הן יעבירו מבט בדיוק על הנקודה ההיא בפנים שאתה חסר בטחון לגביה

וידעו לזהות את קצה החוט שנותר פרום בנשמה שלך

המכשפות רואות הכל

שלרגע לא תחשוב אחרת

אי התגובה שלהן לפרובוקציות שלך מחושבת

כי בסופו של דבר קראו אותך מבלי לפתוח אפילו את הכריכה

מספיק לראות לאן המבט שלך נודד ברגעים בהן הן לא מסכימות לשחרר לך מילים לחלל האוויר

ולא תצליח למשוך

ואם הן מצטיירות בעינייך כקשקשניות או נירוטיות או חסרות בטחון

זה רק כי הן הבינו שזו הדמות שאתה צריך לקבל כרגע

כדי להרגיש קצת בשליטה, טיפה מתפקד ולא מעורער

אבל אל תשכח דבר אחד

אתה לא על המוקד כי הן בחרו לשחרר אותך

אתה לא מעניין מספיק כטרף

וכישוף לא שווה לבזבז עלייך

גם לא קללה

משהו שנכתב כשהייתי בסערת הרגשות בזמנו

היום זכיתי לקבל הודעה משמחת מחברה שנמצאת במצב בו אני הייתי כשכתבתי את זה

וייעצתי לה כמו שייעצו לי

תחסמי

בלי שום פתח ארור לאוויר שיאפשר לו לפלס את צעדיו מלאי הבוץ בחזרה לחייך

היום, לאחר ארבע וחצי שנים היא העזה

ועדכנה אותי שזה בזכות המילים שלי ששקעו

עוד שמוק נכנס למשבצת הראויה לו

והמילים הללו, שנכתבו בכאב, דם ועצב יהוו לי ולנשים שהיו במצבנו תזכורת.

האלימות הנפשית, הכלכלית והמילולית אמנם לא זוכה לתהודה של האלימות הפיזית, אך היא פוצעת ומצלקת באותה מידה.

את הפצעים בנפש פשוט קשה לקלוט בעין בלתי מזויינת.

זעם

על ההתנהלות שלך

הריחוק הרגשי שאתה חתיכת שמוק עם ביצים מרשה לעצמך לנהוג בו כלפיי. אתה יודע שלמרות שטעיתי אני עדיין אותו האדם, זו הרגישה(!) ואיך אתה בכלל מעז לא לדבר איתי, לא להגיב לכל דבר שאני כותבת לך ושופכת את ליבי בפניך.

יא זבל מחורבן, אני פאקינג אומרת לך שאני שבורה ומרוסקת, שכואב לי ושלא הצלחתי לצאת מהמיטה במשך שלושה ימים ואתה לא מתרגש מזה, לא מגיב ואומר שאין לי אמפטיה כלפי. אז למה יש לך אמפטיה? איך אתה מעז לדרוש עלי בעלות כלשהי, על איזשהו אספקט בחיי כשאין לך את ההגינות הבסיסית לספוג את הכאב שלי שאתה מעורר בי.

מגעילה אותך. המילים שלך דוחות אותי, אתה דוחה אותי. מתנהל בצורה קרה מתרחק ממני ומתנתק ממני אחרי שהרגשתי מספיק בנוח לשתף אותך. הרי יכולתי לא להגיד לך דבר, אנחנו ממילא לא נפגש במשך שלושה חודשים, יכולתי לשכב איתך עם קונדום בטענה ששכחתי גלולה ולהיבדק בשושו. אין לך שום זכות לבקר ואתי על ההתנהלות שלי. פתוח מינית עד שאני שוכבת חלילה עם אדם נוסף? ועוד בסטוץ חלילה?!

לך לקיבינימט, אתה וההתחסדויות המופלצות שלך. אתה בפאקינג מערכת יחסים עם מישהי נוספת, שוכב איתה וככל הנראה הולך לחיות איתה. מה אתה רוצה מחיי? שאתקע את עצמי? הייתי בחופשה ופרקתי את עצמי לדעת. באתי להגיד לך כמה זה היה מחורבן ואתה היית משמעותי בעבורי.

אבל אתה שמת על זה זין ענק

לא התייחסת בכלל למה שחלקתי, התמקדת בכעס שלך

בפעם שעברה התנצלת על כך שהתמקדת בכעס שלך, שהיית מרוכז בו ורק לאחר שאבא שלי נפטר הבנת באיזה מצב הייתי. אתה חושב שלאבד אותך אינו משמעותי בעבורי? אני הולכת כרוח רפאים של עצמי, לא פה בשום צורה, אבודה ומבולבלת

השארת אותי עם המון סימני שאלה, לא יודעת איך לפעול, לא יודעת למה לצפות איך למצוץ, איך להיות חלק שוויוני במערכת יחסים ואתה מחליט לחתוך לך

עלק ידידים, זה רק כשנוח לך. רק כשאתה רואה את זה לנכון ותובע זאת ממני

איפה אתה בתור ידיד?

זה לתמוך בי למרות הכל, כנראה שזה גדול עליך

כנראה שאני גדולה עליך

בכל כך הרבה מובנים