בשלב כלשהו בחיים אתה חייב להיות בוגר מספיק כדי לתת לאחרים לראות אותך מבפנים. |
| 11/2016
קונפליקציה
הקושי היומי.
הצורך בלשבת וללמוד, למידה אפקטיבית.
מול הצורך לישון עוד קצת, להנות, להתפתח.
כמה זמן כבר לא התעסקתי ביצירה, יצירה מעשית או יצירה לנפש.
המחברות שלי מלאות בקשקושים, מישהי בכיתה אמרה שזה יפה וגיחכתי מבפנים כי סביר להניח שזה צביעות או שהיא חושבת שזה באמת יפה ואז היא סתם מוזרה.
היכולת לשבת בכיתה ולהישאר מרוכזת תלויה בכל כך הרבה גורמים.
לפעמים זה נושא כל כך חשוב ואני משתוקקת להמשיך ולהיות מרוכזת בשיעור.
המורה אפילו ממש טוב, ויש אמצעי למידה אינטארקטיביים שמלאים בבדיחות שנונות.
ומשום מה, גם לא אוסף של כדורים, קפה, ומשמעת עצמית יעזרו לי להישאר במה שקורה בכיתה.
אתמול נבחנו על זמן, עשר דקות לפתרון מקבץ של עשרה תרגילים באלגברה, בחמש הדקות הראשונות הייתי מרוכזת והייתי חדה, אפילו הצלחתי חלק בלי להיכנס לפאניקה של זמן, אבל כשהגעתי לתרגיל השישי והבנתי שנשארו שלוש דקות נכנסתי למן חוסר יכולת לקרוא את מה שכתוב על הדף, כל המספרים נמרחו על הדף, הרגשתי חנק מסויים בגרון.
אני מאוד מעורבבת בתחושות שלי כי השתחררתי לפני חודש ואני עדיין לא יודעת להגדיר מי אני מחוץ לצבא.
נפלתי ישר לפסיכומטרי בלי להבין איפה אני נמצאת.
ועדיין לא החלטתי איך להשתמש בבלוג הזה..
אני קוראת בלוגים אחרים וזה ממלא אותי בהשראה מטורפת, שזה עוד פיתוי ללא ללמוד..
| |
|  כינוי:
MsBrightside בת: 30 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
