בשלב כלשהו בחיים אתה חייב להיות בוגר מספיק כדי לתת לאחרים לראות אותך מבפנים. |
| 9/2017
מטע של אבוקדו
תרדי בעוד 20 דקות, שלחת לי הודעה.
זה בדיוק הזמן שלוקח לך להגיע אליי ומספיק זמן בשבילי להתארגן.
חיכית לי למטה עם חלונות הרכב פתוחים ושני הכלבים שלך מחייכים אליי דרך החלון.
לאן? שאלתי בעודי מתיישבת במושב הקדמי ונשקת ללחיי בחיוכך המתוק.
הכלבים מאחורה התרגשו ואת שחררת את הבלמים "תכף נגיע" חייכת ושתקת.
עצרת את רכבך במקום שמוכר לי כל כך, הפרדס, הריח המשכר הזה של אדמה ועצים, חלקת גן העדן הזו שלא הרבה מכירים בגלל שורה גבוהה של בניינים שמסתירה אותו.
יצאנו מהרכב והכלבים קפצו החוצה, הוצאת מהבגאז שמיכה גדולה ובקבוק יין וקופסאת קרטון מלבנית וגדולה למדי.
"יש שם גופה?" צחקתי ואת רק התאמצת כל כך להרים אותה ביד אחת, כשידך השניה אוחזת בשאר הדברים.
לקחתי ממך את הדברים ואת לקחת איתך את קופסאת הקרטון החשודה
והתקדמנו לכיוון מטע האבוקדו, המקום הנפלא הזה שלא משנה כמה חם בחוץ, שם תמיד נעים.
פרסנו את השמיכה ואת פתחת את בקבוק היין "שכחתי כוסות" מלמלת ולמזלנו נזכרתי שיש לי כמה כוסות חד פעמיות בתיק.
"רומנטי" גיחכתי למראה היין בכוסות הפלסטיק המקומטות.
"את שותקת היום הרבה" הבטתי בה, "יש לך משהו שיושב בבטן?"
"תפתחי" הצבעת על קופסת הקרטון והלב שלי דפק מהתרגשות.
ממשקל הקופסא כבר יכולתי לנחש מה יש בפנים, והבנתי למה לא הרשת לי לסחוב אותה ממקודם.
"גיטרה?" "איך ידעת?" צחקת ולא הבנתי איך ידעתי אפילו מבלי לפתוח את הקופסא.
וכשפתחתי אותה אכן הייתה גיטרה בפנים, בצבע עץ עמוק, אקוסטית נפלאה.
לכבוד מה? העיניים שלי נצצו מהתרגשות.
"כבר הרבה זמן שאני מחכה לשמוע אותך מנגנת" לחשת.
"אבל לא ניגנתי כבר שנים.." העברתי את ידיי על מיתרי הגיטרה וצמרמורת עדינה עברה בי, יפה ועדינה כמעט כמוה.
"זה כמו אופניים" צחקת "הגוף זוכר"
וככה, בלי לשים לב האצבעות שלי פרטו על המיתרים והתחלתי לשיר לך, אחרי שש שנים שבהן לא שרתי, הבטתי כל כך עמוק בעייניך הקסומות והירוקות שהשתלבו ברקע מטע האבוקדו, ואז עצמת עיינים ונשמת עמוק,
"אני אוהבת אותך" אמרת,
"גם אני אוהבת אותך" הפסקתי לנגן ונשקתי לשפתייך.
והרגע הקסום הזה ביני לבינך הוא כל מה שיכולתי לבקש ליום הזה.
| |
|  כינוי:
MsBrightside בת: 29 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
