אני יודעת שקשה לך, יקירה

בעינייך הצלולות אני רואה את הכאב 

אנחותייך העמוקות זועקות תסכול

וגופך הקשיח, אינו מתרפק עוד על כתפי.

אני יודעת שאת עייפה, אהובה

המסע הזה ארוך כל כך

והדרך נדמה שרק מתארכת עם הזמן

רגלייך הפצועות מבקשות להפסיק ללכת

והעור בכפות ידייך אשר שכח את רכותו 

הפך קשה כל כך, 

הפך שריון מכל הכאבים.

אני רואה אותך, לביאה

במבט הערצה

גומעת ממך שבבי חכמה וחסד

רואה איך למרות הדמעות יש בך צחוק

איך דרך הסדקים מאירות בך קרני שמש

אני רואה את גדולתך 

ומרגישה את עוצמותייך

וזוכרת מרחוק את צלקות המלחמה

אני יודעת שקשה לך, יקירה

ולמרות שאת חזקה כמו מליון אריות

אני כאן

להצליח בתקופת מבחנים, לתת מעצמי את המקסימום, לא לעשות מועדי ב', להנות מידי פעם, להתמיד, לאהוב ולבוא עם כוחות מחודשים לסמסטר הבא..