זה שוב פעם התפוצץ,
שוב פעם העכירות עלתה על פני השטח.
אני לא מספיק אינטליגנטית בכדי לפתור את הבעיה הזאת שלעולם תהיינה,
מערכות היחסים שלי עם המשפחה,
דגש על זה שאלה הם האנשים שלא בחרתי שיהיו בחיים שלי,
אלה החיים בחרו שיהיו בחיים שלי.
לא תמיד פשוט, בייחוד לא שיש בתוכי הרבה עניינים לא פתורים
מכל מיני מצבים וסיטואציות שקרו,
אני מנסה לא אשקר, ניסיתי כנראה שלא מספיק,
אבל שאתה מרגיש כמו סוג ז' על ידי המשפחה שלך (לא כולם כמובן, אבל הראשיים)
אתה נוטע לשים ז' אולי רק אני בעצם.
גם אבא שלי גם אבא חורג שלי גם אמא שלי וגם אמא חורגת שלי,
יש לי חרא קשר עם ארבעתם,
בייחוד אמא שלי.
החורגים תמיד יהיו בגדר הזה,
אבל ההורים הביולוגיים שלי, סיריוסלי,
ייתכן תמיד שזה אני,
ואני עיוורת לעצמי כמובן, והם מנסים שאראה את הדברים בדרך שלהם, שזה לגיטימי,
אבלב ראבאק, שאני פאקינג אומרת לכם את האמת שלי בפנים שלכם, וזה עדיין
לא מספיק טוב, ועדיין לא בר תיקון מבחינתכם, מה עוד אני יכולה לעשות?
תמיד יוצא שאני מרגישה אובדת עצות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*H*