רציתי לשבת לכתוב את הפוסט הזה בימים האחרונים אבל תמיד לא היה לי רעיון מה לרשום.
אני מניחה שהכל כבר נאמר, לא?
מי שמכם נכנס לישרא בזמן האחרון ראה את ההודעת סגירה ומי שלא אז עכשיו.
ישראבלוג אכן נסגר בשלושים ואחת לחודש 31/12.
אני באמת שלא יודעת מה לומר, אבל כן אני יודעת שרציתי להעלות משהו.
משהו אחרון, שחלק ממני ישאר בתוך תוכי הזכרון של הגיבוי של ישראבלוג.
שיגרום לי להרגיש כאילו שום דבר לא השתנה.
כאילו לפחות השארתי חותם, עשיתי משהו שגרםלי להרגיש טוב יותר.
אז כן, לא העלתי הרבה בזמן האחרון.
וכן יש לי תירוצים (מוצדקים) כרגיל.
אבל פוסט אחרון הייתי חייבת להעלות כמה מילות פרדה.
אז תודה רבה לכל מי שבצוות של ישראבלוג שנתן לי את הזכות הענקית הזאת לשבת ולכתוב את השורות האלה.
תודה רבה לנענע10 שלמרות שהיו הרבה בעיות בשנים האחרונות אנחנו עדיין כאן בזכותה.
ותודה רבה לכם בלוגרים יקרים שהייתם חלק כל כך משמעותי בחיי.
את הבלוג הזה הקמתי שהייתי בכיתה ה' בערך (מי זוכר מרגיש לפני עידנים).
והנה אני היום בכיתה ט' עומדת לפני בחירת מגמות וכנראה בוחרת בגרפיקה ועיצוב, והכל בזכות האתר המדהים הזה.
ישראבלוג פשוט פתח לי אפשרויות ודלתות שלא ידעתי שהיו קיימות וכך בכיתה ב' אני חושבת השתמשתי לראשונה בפוטושופ.
מי שזוכר אז לפני 7 שנים בערך את עידן הפוטושופ CS2, אז זה היה הפוטושופ הראשון שלי.
וחשבתי ששינוי פונט היה הדבר הכי מלהיב בעולם.
כל הבלוגים שפתחתי וסגרתי, שנפתחו מול עיניי וכאלה שנסגרו שלא אשכח לעולם.
כאלה בלוגים אגדיים שכולם מכירים, וכאלה בלוגים שעדיין מעדכנים אחרי כל השנים האלה.
אז תודה רבה לכל מי שנתן לי להיות חלק מהקהילה המדהימה הזאת ♥
אז כן חלקנו נעבור לפלטפורמות אחרות (אני כנראה עוברת לבלוגר) אבל את ישראבלוג לעולם לא נשכח.
אז כן אני חופרת, וכן אני מודעת לזה.
אבל אני באמת יתגעגע למקום שגדלתי איתו כל השנים האלה.
אז תודה לכל קוראי וצופיי ומגיביי הבלוג במהלך כל ה-4 שנים האלה וגם אלו שהיו איתי בבלוג לפני.
ישראבלוג 2001-2017 קהילה שאי אפשר לשכוח ♥
אוהבת שאין מילים לתאר,
עדי.