לפעמים השכחה הינה מניפה של צבעים וניחוח של כנות לה. אך הלילה לא אתאמץ לשכוח, לא אטהר את הרגעים ממגעם המחשמל של שני זרים, אשר סיפוריהם נכרכו בכריכה אחת. לא אמחק מפניי חיוכים, הכושלים תחת עול המבט המתחמק ולא אמחה את הדמעות, אשר איימו לשטוף עשרות זריחות חיוורות מלחיי. הלילה לא אנסה להסתיר את בלבול התווים בקולי מאחורי השתיקות הרמות. לא אחפש בין זרועות אחרות את מה שלא הצלחתי להחזיק בידיי הרועדות. לא אנסה למחות נגד כל האמיתות המנוגדות, אשר הצבת בינינו כגשר. הלילה לא אשמיט את החלקים בנו, המתייחסים לבלתי-אפשרי, שאנו נושאים בקרבנו ומפזרים בין הצעדים בחול. הלילה אנסה להיזכר ברסיסים של חלומות, אשר הצטברו בתחתית ערמה של דפים מקומטים שחיבקת, כשבחרת לא לשוב.