Words I Could Not Say

גשם, טיפות של אי-יכולת בין רעשים מאכזבים. אני קופאת במקומי כשמרקדת אל תודעתי ההבנה כי כל זכר לצבע נעלם כליל והנכונות לחבר בין שתי מחשבות וליצור מטרה איננה עוד. מחשבותיי אינן מתחרזות עם המציאות ובתוך התנועה המתמדת, הנצפית מבעד לזוג עיניים ריקות, נרקם מחדש כל אשר מעולם לא התרחש. אני משווה את התחושה הזו לציפייה להיות עדה לחיבוק בין שני קווים מקבילים, כהזדמנות לביטוי עצמתי של אומנות השלווה. פרספקטיבה וטשטושה בעקבות הדהודן של המילים: "לא משנה לי". אתה מצחקק לאור מחווה פסיבית-אגרסיבית פתטית זו. סופיותן של חוויות מעולם לא היתה מוחשית יותר עבורי, מאשר ברגעים אלו.