גשם אפתי של אותיות מנומנמות מרעיד את האיזון השקט, שבין הדיו השחורה לשרבוטים המבולבלים.
פעימות הלב הנמרצות לא מאחרות להצטרף לתזמורת.
הלילה ישטפו ביסודיות הספלים המלאים בתוצריו הכאוטיים של הדמיון ויותירו שלוליות על האספלט.
עשרות העמודים, אשר התאפיינו במשמעת נדירה, יתפזרו בין השלוליות.
בתוך מי האדישות, יישארו שירים כאיים של מקצב מבודד, העטוף בשכבות של דפים רטובים ופגומים.
הלילה, מטריות שבורות יערסלו את כל הפרדוקסים.
ורק אתה, בראש חשוף ומורכן, תמדוד את רחובות העיר המעורערת בצעדיך המהוססים, והדממה הביישנית תעקוב אחריך כמו צל בכל אשר תלך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
