Things Happen

פתק שכתבתי ב30.4.2024:

אני מקנאה במי שלא יודעת עדיין ולא מעריכה

אני מקנאה באלה שיש להן את האומץ וגם בכאלה שאין

אני מקנאה באלה שמכירות לראשונה

אני מקנאה באלה שמכירות גם פעם שניה

אני מקנאה במחייכות ובמחייכים

אני מקנאה באלה ששולחות באקראיות ״היי, אתה ער?״ 

או בכאלה שמקבלות ״את ערה?״

אני מקנאה במבטים

במחשבות

במילים

במעשים

בהכל אני מקנאה. 

פתק שכתבתי ב15.4.2024:

כשאני מביטה בשמיים אני נזכרת בך 

שמים זוהרים שבהם יש כובים נוצצים.

וככה הזיכרוןשלי ממך ניראה לפעמים

וא אני מביטה בכל כוכב ומנסה להגיע אליו.

מושיטה את יד ומנסה להגיע למרחק.

אבל אתה יודע?

בין הכוכבים יש חשכה

ובלילות האחרונים היא משתלטת לי על המרחב, מכבה את כל הזוהר הצפוני שהיה לך

ומזכירה לי שיש כוכבים נופלים ושלא כל דבר ישאר בשמים שלי.

וכל כוכב שנופל אני מביעה משאלה

שאולי כוכבים אחרים יזהרו לי בחיים

ולא רק בשמים הרחוקים

אלא קרוב אליי, לידי.

פתק שכתבתי ב24.3.2024:

אני טיילת.

מטיילת למקומות רחוקים ומרוחקים.

טיילתי למקום בו אבוקדואים גדלים והשדות ירוקים.

פגשתי אדם שאהב לדעת ולספר לי סודות כמוסים.

טיילתי למקום בו הפעמונים מצלצלים ופגשתי אדם שרץ בשבילי למרחקים.

טיילתי לבית עם חומות קירות גבוהים לאדם שאהב מאוד להכיר אותי.

טיילתי גם לחוץ הים, לאדם שפרחים וצמחים הם עולמו.

והיום טיילתי למקום שבו בונית מבנים ומגדלים, לאדם שלקח את ידי תמיד ורצה לפסל איתי יחדיו רכבת שתחבר ביני לבינו,

ניסינו גם לצייר לנו מסילה אבל לכל אחד מאיתנו היה סיגנון אחר משלו.

ועכשיו אני חוזרת חזרה מהטיול, עם מסלול שסללתי לבדי, למקום הבטוח בו אני פוגשת רק אותי.

ואכין את עצמי לטיול הבא בציפיה שאולי הפעם הוא יהיה קרוב יותר.