-My Diary-

עכשיו אני בטוח שהיא סומכת עליי..

לא מספיק שהיא מספרת לי הכל (אני חושב), לא מספיק שאני בין היחידים שיודעים על הבלוג הזה, היא גם הביאה לי לרשום בו.

אני חושב שזכיתי במשהו שאחרים לא זכו בו.

הילדה הזאת חשובה לי, לפעמים אני חושב שהיא לא מבינה עד כמה, אבל היא אולי הדבר החשוב ביותר שיש לי עכשיו, אכפת לי ממנה הכי בעולם. אני תמיד רוצה שהיא תהייה שמחה, אני תמיד רוצה לתת לה את כל מה שאני יכול, העיקר שיהיה לה טוב, ושלא תהייה עצובה.

אני לא אתן שאף אחד יפגע בה, אף אחד.

[הלוואי שיכולנו לינסוע לפנמה (מקום מושלם לא?) לשבוע אחד.. רק אחד.. שתשתולל, שתשמח ותעשה מה שהיא רוצה, כמה שהיא רוצה, איך, איפה, למה, כמה וכל השאר, בלי שאף אחד יגיד לה להפסיק ויגביל אותה.

יום שישי ירד גשם והיא יצאה והתחילה לקפץ לה.. והייתה פשוט.. מאושרת.. זה עשה לי כיף. אפילו שלא השתוללתי איתה].

היא שונה מכל השאר, היא רואה את החיים אחרת, היא בוגרת וילדותית ביחד. אני אוהב אותה ילדותית, כי כשהיא רצינית ומדברת על החיים אני מרגיש שאני מאבד אותה. אני לא אתן לזה לקרות.

יש לה חוכמת חיים מטורפת (חוץ מזה שהיא חכמה מאוד גם בלימודים).

"את לא כמו כולם, הכי מיוחדת.." :)

לפעמים עולות בי מחשבות מוזרות לגבי ע'.. חברה של ר'. מחשבות של.. כאילו מפריע לה שאני ור' כל כך קרובים. אבל אני מבין אותה, בכל זאת.. פלשתי לה לשטח. הן חברות הרבה יותר זמן ממה שאני ור' חברים. אולי אני צריך להרפות ממנה קצת?.

אני לא יודע מה אני אעשה לגבי זה.

בינתיים נשאיר את זה ככה עד שיקרה משהו.

היא תמיד מספרת לי על אחותה, וכמה שהיא רעה אליה. אני חושב לפעמים ולא מבין למה, כי כשאני רואה ומדבר איתה זה לא ניראה שהיא כל כך מזיקה המפלץ הקטן הזה.

גם על אמא היא אומרת דברים כאלה, אבל גם שם אני לפעמים חושב. כי אני לא רואה את זה כמוה.

אבל אני מאמין לר' בכל ליבי בלי לפקפק במה שהיא אומרת אפילו לרגע.

לפעמים באל לי לספר לה על דברים שקורים לי.

אני רוצה לספר לה על דברים שאני עובר עם ר' (יש הרבה חוויות בזמן האחרון).

או סתם דברים עצובים או רעים שקורים לי לעיתים (נדירות).

אבל אני לא רוצה. אני מפחד.. מפחד שזה יכביד עלייה יותר ממה שכבד לה כבר.

בגלל זה אני מעדיף לשמור לעצמי דברים.. טובים ורעים.

ככה הכל יהיה בסדר.

(היא מתעצבנת לפעמים על זה שאני לא משתף אותה בכלום.. אפילו רבנו על זה פעם..

אבל אני גם בן אדם די סגור.. היא לא מבינה שיש אנשים כאלה בעולם).

ר' החליטה שהיא מצטרפת לעיתון בית ספר, זה מעצבן אותי.

אני מנסה לשכנע אותה שתרד מזה. יש לה מספיק לחץ על הראש, למה היא צריכה את זה?!, זה עוד נטל ועבודה.

למרות שאני מאוד אוהב את הכתיבה שלה וזאת עוד הזדמנות בשבילי להנות מהיכולת הזאת שלה.

(אני סותר את עצמי פה.. אבל זה פשוט ככה).

ניראה כבר מה נעשה.

לפני כמה ימים נסענו לחיפה. היה לי ממש כיף איתה. אפילו שבילינו מעט זמן ביחד (היא נסעה במטרה להיפרד מידיד שחוזר לחו"ל, שם הוא גר). בזמן שהיא הייתי איתו אני ניצלתי את הזמן להיות עם דודים.. היה מאוד כיף.

כשחזרתי אלייה שתינו שייק תפוח לימון.. היה לה טעים :):). וכל הדרך חזרה דיברנו.

באמת שהיה לי כיף.

אמרתי לה שאני ביקשתי מאבא שלי שיקנה לנו כרטיסים לפסטיגל. היא לא אוהבת את הרעיון.

היא אומרת שאמא לא תרשה לה לינסוע, כאילו יש לה משהו ניסתר נגדי. אבל לא אכפת לי.. אני העשה הכל כדי שניסע ונהנה.

אני מקווה שבסוף זה יקרה.

ו.. תיכננתי לר' הפתעה קטנה ליום ההולדת. אם תסתכלו בצד הבלוג, יש רשימה של דברים שהיא הייתה רוצה. אחד מהם הוא לרכב על סוס. אבל יש זמן ליום ההולדת שלה ואני הבטחתי שאני אמחוק כמה שיותר דברים משם.. ובלי קשר ליום ההולדת שלה, אני רוצה לעשות לה טוב סתם ככה. אז כנראה שהשבוע אני אביא סוס (כן יש לי מאיפה) ואקח אותה לסיבוב. דיברתי עם כל מי שצריך (אפילו עם ר') ובנתיים זה מסודר.. צריך רק למצוא זמן. מקווה שהכל יסתדר בסוף.

מי שיקרא את הפוסט הזה יחשוב שיש בינינו קשר של מעבר לידידות.. קשר של גבר ואישה.. אבל זה לא ככה.. ממש לא.. זה קשר שונה של.. חברות חזקה. אני לא יכול ויודע איך להסביר את זה.. אז.. תנסו להבין לבד.

יש לי הפתעה קטנה.. בעיקר שבשבילה. אבל גם בשבילכם.. :).. אתם מוזמנים להיכנס ולשמוע. אני בטוח שתהנו:

http://www6.zippyshare.com/v/20924522/file.html

אני חושב שזהו.. שאמרתי הכל (אבל אני בטוח בטוח ששכחתי מלא דברים).

אני ממש עייף.. אז אני חושב שפה אני אסיים ואעלה לישון.

אז אני רק אגיד שיהיה לנו (לי לר' ולכל שאר חברי הקבוצה שלנו) המון בהצלחה במבחן מחר במתמטיקה. מגיע לנו להצליח אחרי כל ההשקעה והמאמצים.

(ר'.. תרגישי חופשייה לשנות פה מה שאת רוצה).

אוהב עד אין סוף וכתב את הפוסט הזה ש'.

טוב, אחריי שאתמול אמא העיפה אותי החוצה בפיג'מה וגרביים, ואחריי שנאלצתי ללכת בבוץ ובשלוליות עם גרביים [!!!] לש'

כדיי שיגאל אותי מיסוריי, אני מרגישה טוב יותר.

כי תמיד טוב להיות אחריי. מאז אנחנו בריב. לא מדברות.

לפני כמה דקות היא הלכה לאירוע.. תמיד כשהיא הולכת לאירוע היא מבקשת שאאפר אותה. והפעם, היא החליטה לא להתחנף..

אז אני באתי ואמרתי לה שאני מוכנה לאפר אותה. למרות שאנחנו בריב..

ואז היא התנשאה מעליי ואמרה שהיא לא צריכה אותי, אז הלכתי.

היא חירבשה משו על העין, ובאה לשאול אותי אם זה יפה. עניתי שלא, ואז היא ביקשה שאאפר אותהXD

אני כמובן הסכמתי, כי לא יכולתי לתת לה ללכת עם מה שהיא עשתה לעצמה.

איזו אמא יאללה. שה' ישמור עלייה ויגן עלייה מפני עצמה><

רק היא עושה צרות לעצמה, לא אף אחד אחר. יהיה טוב.

מחר יש לי מבחן בביולוגיה, כי לא הייתי יום חמישי.. אז שיהיה בהצלחה.

ואין לי יותר מה לכתוב, רק תקשיבו לו..

הא, ותודה לסבטה שעזר הלי להעלות אותוXD

יאי לי, אני יודעת להעלות סירטונים לכאן סוף סוף.

יאללה, אני זזה להמשיך להתכונן.. ערב טוב שיהיה.

נערה מתבגרת3>

הערת ביניים-

XDDDDDDD אני נשפכת מצחוק על הנושא החםXDDD לא הבנתי למה הם שינו ת'שם עד שקראתי את זה:

"כרגיל כדאי לקרוא את הנוסח של הנושא החם לפני שמתחילים לכתוב, לא מבקשים מכם לכתוב מכתב לאלוהים,שימו לב למה שאנחנו מבקשים ! "-

ובכל זאת, ה' יקר שלי, בהחלט יש כמה דברים קטנטנים שהייתי רוצה לבקש ממך. זה לא שאנלא עושה את זה כל הזמן, אבל שום דבר לא מונע

ממני לשתף גם אנשים אחרים בבקשותה קטנות הללו..

קודם כל-

אני לא יודעת אם זה רק לי, אבל יש לי מעין מצפון רע על שיכולתי לבקש דברים יותר חשובים, ליותר אנשים, הדברים שבאמת צריך לבקש..

המחשבות רצות לי בראש ואני כזה "לא, זה מפגר מדיי.. לא, אסור לי לבקש את זה כשיש את זה בעולם.." וכאלהX_X

אז חשוב שתדעו,  אנלא מבקש כאן כלום בלב שלם.

הדבר הראשון שהייתי רוצה זה..

לא. התחלה גרועה, עוד דבר שחשוב לי לציין זה שסדר הבקשות הוא אקראי בלבד. אין פה דברים שחשובים לי יותר או פחות. הכל באותה מידה.

[מפגרת, תתחילי כברXD].

אני רוצה להיות חכמה. אני רוצה לקבל 100יות בכל מבחן, בוחן, עבודה שיש. אני ממש רוצה את זה. לפני כל מבחן אני מבקשת ממך שתעזור לי

לענות תשובות נכונות ומדוייקות. זה ממש חשוב לי, לא יודעת אם יותר מלהיות בריאה או פחות, אבל זה כן.

אם אפשר, הייתי רוצה גם לפגוש את אהוב ליבי. כי ככל שעובר הזמן, אני רוצה את זה יותר... אני רוצה לפגוש את האיש שלי.

איש החלומות שלי. הנער המושלם בשבילי, שיהיו בו את כל התכונות שאני רוצה שיהיו בו. אני רוצה שיבוא כבר. נכון שלפעמים אני אומרת

[ובאמת מתכוונת לזה] שטוב לי להיות רווקה, או שטוב לי לאהוב מרחוק, ובסדר לי להתסדר עם זה, אבל האמת היא שלא. אנלא רוצה להיות בקשר

עם מישו שלא יוכל להיפגש איתי בכל פעם שאצטרך/ארצה, זה לא בריא לי, ומערכת יחסים מרחוק זה קקה. אז בבקשההה,

תפגיש אותי אם האדם הנכון.

דבר נוסף שאני רוצה לבקש, הוא לראות את הטוב שבדבר. תמיד יש את האנשים האלה שתמיד שמחים לא משנה מה..

ותמיד מחייכים.. תמיד אופטימיים.. לא מתעסקים בקטנות, לא מתעצבנים מהר, לא מתייחסים יותר מדיי לדברים רעים שקורים להם, תמיד.

אז אני רוצה להיות אחת מהאנשים האלה.

עוד דבר שהייתי רוצה, זה להתסדר יותר עם אמא.. בזמן האחרון, אנחנו בקושי מסתדרות. היא לא יודעת מתי בדיוק לבוא ולשאול מה עובר עליי,

והיא עושה את זה ברגעים שאני מתה מעצבים ובא לי לרצוח מישו. אני לא יודעת מתי זה הזמן המתאים להחמיא לה ואז מה שאני מקבלת זה פרצוף זועף

ורציני כתגובה. הכימייה ביננו לא משו, וכל כך הייתי רוצה שהיא תשתפר.. אין לך מושג עד כמה.

עוד דבק קטנטן, אני מבקשת ממך ה', תגרום לאחותי הקטנה והכלבה להעריך אותי. אני תמיד נופלת בפח שלה, אני תמיד עוזרת לה בלימודים כשהיא צריכה,

תמיד. ואז, אחריי שנגמרה העזרה, היא מתנהגת אליי כמו אל החרא שלה. אני שונאת אותה. היא פשוט כלבה, במלוא מובן המילה.

אנלא אומרת שאני תלית שכולה תכלת, ממש לא. אבל כפיות טובה שכזו, אף פעם לא ראיתי. אני יודעת שעוד מעט אתגייס, ואז אהיה חסרה לה.

ואולי אז היא באמת תבין כמה היא זקוקה לי, וכמה כיף זה כשיש לך אחות גדולה שאת יכולה להתייעץ איתה, לספר לה דברים ולהתנהג אלייה יפה.

אבל אז יהיה מאוחר מדיי. כי  היא עושה לי הרבה בעיות.. הרבה רע. הרבה ריבים נגרמים בגללה ביני לבין אמא שלי, שזה בר שמשפיע

עליי מאוד והורס אותי מבפנים. אני לאט לאט מייצרת אלייה שנאת אחות. אני שונאת אפילו להסתכל עלייה. היא עושה  לי דווקא.

תמיד. וזה הדבר שאני הכי שונאת בעולם. אז בבקששששששה ה', בלשון כל הבקשות שיש, עשה שהיא תתנהג אליי יותר יפה.

שתעריך אותי, ותפסיק לגרום לי רע. הפסקתי לנתח את הסיבות שבגללן היא עושה את זה, אני פשוט פונה אליך בבקשה שתגרום לה להשתנות בקטע הזה.

דבר אחרון חביב: האמת היא שזו די בקשה גדולה עם הסיכויים שלי להגשים אותה כרגע, אבל אני ממש רוצה לטוס לפולין..

פניתי ליותר מדיי אנשים עם הבעייה הזו שלי. קודם, פניתי לאמא שלי. אח"כ לאבא. אח"כ לרכז שלי.. שלא הצליח לפתור לי את הבעייה.

ואז, ליועצת. שייעצה לי לפנות לרכזת אקדמיה שלי, שפנתה ליושבת ראש וועד ההורים שמטפלת בנושא, ועדיין, אין פיתרון.

אני יודעת שאם בגלל כסף, לא יתנו לי לצאת, אני אשנא את הבצפר הדפוק הזה לנצח.

ואולי גם אנצל את זה שאני הולכת לכתוב בעיתון בית ספר, ויש לי את היכולת להשפיע על מה שהתלמידים חושבים, ואכתוב כמה שהבית ספר שלנו

חם ואוהב מצד אחד, ובעל דפקט בלהשיג מספיק מלגות ולפתור בעיות רציניות לתלמידים מצד שני.

אבל עכשיו אני סתם יוצאת סתומה וילדה קטנה שלא יודעת להתמודד עם דברים רעים שקורים לה בחיים, ואנלא רוצה את זה. אז בבקשה,

תמנע את זה, אם אתה יכול, ותן לי את ההזדמנות להיות שם ולהרגיש את זה.

תוד לך הקדוש ברוך הוא. אני מקווה לזכור להודות לך בכל יום.

אני אוהבת אותך, ומאמינה, לא משנה מה. 3>