המחקר באוניברסיטה של החיים מראה כי נשים מאוד מתקשות בטווח הקצר אחרי פרידה. 

אך גברים בטווח הארוך.

אני לא אשכח איך בעוונותיי כאשר השותף הראשון שלי חזר משיחת פרידה שעשתה לו חברה שלו דאז ולא הצליח לישון כל הלילה

אז ישבתי איתו

כל הלילה

בהמשך קראנו לתרגיל שהיא עשתה לו - על שמה

"עשתה לו שרית"

"שרית" היה ביטוי לשכב ולזרוק

אם זה היה הפוך זה היה סקסיסטי, שוביניסטי, מפלה, מדכא. 

אבל היא אישה, מותר לה. 

אני גרוע בלהיפרד בעצמי

ברגע שאני מבין שזה לא לשם ולא לפה

אני ממאיס את עצמי על הצד השני

היא נפרדת

נגמר

אני גרוע בלהתמודד עם פרידות

הבעיה היא כשאני לא הצד הנפרד

וזה קשה

מאוד

מתסכל

מטמטם

איך אני מתמודד עם פרידות?

אז זהו, הפסקתי לעשן והפסקתי לשתות אלכוהול 

ואין לי אוכל מנחם

אני מתמודד על ידי הרבה מאוד שינה והרבה טינדר

למרות שאני לא player אמתי

אני מנסה שלא להישאב למטה

וממשיך בשגרה

(למרות שהלפני אחרונה גרמה לי לקחת חצי יום חופש)

(הרגיש לי שיא שלילי בחיי)

ולחייך

fake it till you make it

וכיצד אתם מתמודדים עם פרידה?

(ובכלל פתאום הבנתי שמדובר בפרידה מישראבלוג, אז מוזמנים לתת לי פלטפורמות חדשות אם אתם מכירים)

(קרדיט: ורניקה)