האונה הימנית

במאה השישית תפסו היהודים מקום מרכזי בחיים הכלכליים של חג'אז כל האדמות המשובחות היו בידיהם. והם היו לפחות חצי אוכלוסית מדינה (העיר). הצלחתם של היהודים היתה לצנינים בעיני בני קורייש ובינהם מוחמד עצמו. היהודים צחקו על מוחמד ולא קיבלו את היותו נביא דבר שהגדיל את שנאתו אליהם.

מוחמד שלח שליחים לאיל המלחמה היהודי עוצייר לבקר במדינה לצורך משא ומתן ואז התנפלו הערבים על היהודים והרגו את כולם למעט אחד. "המלחמה היא מרמה" כדברי מוחמד.

מיד לאחר מכן יצא מסע השמדה של השבטים היהודים. וכמו שאמר יצחק בן צבי:

ההשמדה של שני השבטים היהודיים-ערביים... היתה טרגדיה שאין למצוא כדוגמתה בדברי ימי הימים עד ימינו אנו.

ולדבר הקוראן:

"חלק מהם הרגתם, חלק שביתם והורשנו לכם אדמותיהם, בתיהם ורכושם, עם שטחים שמעולם לא דרכו רגליכם עליהם. כי אללה הוא הכל יכול"

אולי תלמדו מזה משהו על משא ומתן עם ערבים. על מה הם אומרים, מה הם מתכוונים ומה הם יעשו אם יוכלו.

מתוך "מאז ומקדם- ג'ואן פיטרס"