אני בכיתה יא, זאת השנה החמישית שלי באותו בית ספר, הכי הרבה ששרדתי בינתיים. חוץ מכמה אנשים שהצטרפו ועזבו אנחנו באותו מבנה בערך, אותם אנשים לשנה החמישית.
לפני השנה לא הייתי אפילו מעלה על דעתי שאחלוק חלק כל כך גדול וחשוב בי איתו, ועוד בנסיבות כאלה.
היינו ביחד בכיתה מאז השנה הראשונה. אף פעם לא חשבתי עליו יותר מידי, ואני חושבת על הכל, על כולם. הוא אף פעם לא עלה במחשבות שלי, לפחות לא במחשבות הישירות. היינו מתווכחים המון. נזכרתי בהמון ויכוחים שלנו רק בחודש האחרון. רובם פשוט נעלמו לי מהמוח, כי לא היו חשובים לי במיוחד. אני מתעצבנת מהר, אוהבת לריב, ובדרך כלל לא כזה משנה לי על מה הריב או אם הצד השני נפגע. אז בגלל שהוא לא הזיז לי, אפילו לא קצת, הייתי מתחילה איתו ריבים וויכוחים, שלפעמים הגיעו למצב של צרחות. אני זוכרת שהוא תמיד היה ניגש אלי בלי כוונה לריב, והייתי הופכת את זה לריב. קצת מצחיק כשחוושבים על זה.
שנה שעברה עירבבו את הכיתות, ולא היינו באותה כיתה. אני לא חושבת שדיברתי איתו כל השנה ההיא חוץ מלבקש סיגריות במחששה.
השנה העבירו את אלסקה ואותי לכיתה שלו. לאט לאט התחברנו לחבורה שלו. פעם הם היו נחשבים המקובלים, הרבה לפני שהצטרפנו, הוא ואני. אני יודעת שזה ישמע קיטשי וילדותי, אבל להיות חלק מהחבורה הזאת זה ליטוף ענק לאגו.. (:
אז אמשיך, היה טיול שנתי, שלושה ימים באוהלים. זה היה טיול מיוחד, הוא ועוד כמה אנשים לא יצאו לטיולים מכיתה ח, והשנה הם יצאו. בכיתה שלי הייתה נוכחות מלאה. הקבוצה שלנו התקרבה יותר. בעיקר כי חיפשנו מקומות לעשן. היו כמה פעמים שהוא קרא לי, רק לי לבד לבוא איתו. אבל לא חשבתי על זה יותר מידי.
ישבנו מאחורי העצים בלילה, בחושך, והוא התחיל לספר לי על החיים שלו, זה מיוחד כי הוא נפתח לממש מעט אנשים. הוא אמר לי שהוא יודע שזה יהיה לו קשה אבל הוא רוצה להתחבר אלינו יותר. הוא סיפר לי שהוא יצא עם מישהי, משהו שאף אחד לא ידע, סתם כי אף אחד לא שאל.
בסוף היום השלישי, ממש שניה לפני הנסיעה חזרה הביתה דיברתי עליו, ואלסקה קלטה שפותחו לי רגשות אליו במהלך הטיול. היא אמרה לי את זה והכחשתי, לא הבנתי עדיין.
קצת לפני זה חברה טובה שלי, רוני, אמרה לי שהיא דלוקה עליו, היינו אצלה בבית והיא אמרה "אוקי אל תצחקי עלי, אני יודעת שזה מוזר, אבל אני חושבת שאני דלוקה עליו" התחלתי לשכנע אותה שזה לא מוזר, הוא נדיב, ומצחיק, ובתכלס יש לו לב טוב. אחרי כמה ימים היא אמרה שהיא טעתה, והרגשות שלה אליו עברו. ואחרי הטיול היא חשבה שהיא דלוקה עליו שוב,לקח לי זמן לספר לה, אבל היא קיבלה את זה בסדר, היא פשוט שאלה אותי בחיוך "אז מה עושים?" ואמרתי לה "זה לא כזה רציני אצלי, גם אצלך נכון? אז אני חושבת שאם יקרה לך משהו איתו אני לא אכעס או משהו" והיא ענתה לי שגם היא לא הייתה כועסת.
בערך שבועיים אחרי הטיול חגגנו יום הולדת לתאומים. כולם הגיעו, גם אני וגם הוא. חשוב לציין שהייתי די שקופה בשבועיים האחרונים לגבי הרגשות שלי אליו.
אחרי שהגיעה המשטרה בגלל תלונת רעש, הוא נכנס לחדר ריק ונשכב על המיטה שיכור. שיכורה לפחות פי שתיים ממנו נכנסתי. ידעתי שהוא שם, אבל העמדתי פנים שאני לא יודעת. נשכבתי על המיטה ואמרתי בלחש "מי פה?" הוא ענה וצחקקתי. הייתה שתיקה ל6 שניות בדיוק, ודפיקה בדלת. "אוליבר אוליבר תפתחי לי את הדלת" זאת הייתה רוני. כל המסיבה קרתה בבית שלה, היא הייתה שיכורה גם, כמובן. היא דפקה על הדלת בלחץ "אולי תפתחי לי את הדלת!!" התעלמתי. היא התקשרה אלי "בואי כבר אני רוצה שתשני איתי ועם אלסקה" אנחה. קמתי והלכתי. נשכבתי ליד אלסקה. היא חייכה אלי, ושאלה אותי מה היה איתו. עניתי לה שכלום, חוץ ממה שהיה בחוץ, שלבשתי את המעיל שלו, כשהוא חיפש את הטבק שלו הכנסתי את השקית לפה שלי והוא אמר "אני לא יודע מה בא לי יותר, אותך או את הטבק". היא אמרה לי שהיא 'תבריח אותי חזרה לשם' בחיוך ענק. רוני קוראת לנו. אלסקה מסתכלת עלי ואומרת בלחש "תחזרי לשם אני אטפל בה" נכנסתי לחדר בחיוך ונעלתי את הדלת. נשכבתי לידו. החדר חשוך ושנינו שוכבים זה לצד זה. הוא שואל אותי "תגידי, את בקטע שלי?" אני צוחקת ועונה "לא יודעת... אתה בקטע שלי?" ובלי שאני שמה לב בכלל השפתיים שלו כבר על שלי.
הסיפור ממשיך, ורוני דופקת על הדלת שוב. ואז היא מתקשרת אליו "תגיד לאוליבר לפתוח לי את הדלת" היא משתתחת על המיטה ביננינו, לחוצה מהמשטרה. הוא רומז לי לבוא איתו בזמן שאני מייעצת לה מה לעשות, ואחרי 10 דקות בערך הוא אומר "אוליבר בואי לסיגריה" וכשיצאנו מהחדר הוא משך אותי לכיון השני. המשכנו ככה כל הלילה
הלילה הזה הרגיש כאילו יצא מתוך סרט.
אני לא יודעת אם זה בגלל שהייתי תפוסה על בחור אחד ארבע שנים וסוף סוף יש מישהו חדש, או אולי זה בגלל שהיקום קבע לי ולו להיות ביחד.
בכל אופן, הסיפור הזה קרה לפני חודש וחצי, הוא ואני עדיין נפגשים פה ושם, אני חושבת שאנחנו לא מוכנים עדיין למשהו רציני. למרות שעשיתי איתו דברים שלא עשיתי עם אף אחד אחר. אולי זה מוביל לשם, לאט לאט. ואולי אני סתם מתאהבת בו, וזה לא הדדי. אולי כל פעם שאני איתו מרגישה כמו מתוך סרט שכתוב מאוד טוב, ככה שגם הסצנות של שברון הלב והריבים מרגישות שלמות וטובות, אולי אני מרגישה ככה בגלל שזה חדש לי.
סיפרתי לו שאף פעם לא התנשקתי כשהייתי פיקחת. הוא נישק אותי יומיים אחרי שזה קרה ואמר "הנה, עכשיו כן התנשקת" אחרי זה קרו רק עוד ועוד דברים חדשים לי איתו, אני לא מתחרטת על שורה אחת, בחיים לא, אבל אני לא יודעת איפה הרגשות שלי עומדים.מקווה שאדע בקרוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
