הגיגיו וחייו של אדםאדם, אינדיבידואליסט, סטודנט(ולא רק במובן הפורמלי של המושג) כותב כאן דברים שעוברים לו במוח. מי שבאמת רוצה להבין על מה הבלוג- שיקרא קצת.זהו. |
| 9/2005
 עונג
בחודשיים האחרונים- שהם חודשי חופש עבור ציבור הסטודנטים- ביליתי כמעט כל
יום חול באוניברסיטה, וחלק ניכר מכל יום כזה ביליתי בספרייה. בזמן שהייתי
צריך להתכונן למבחנים או לעשות עבודות קונקרטיות- כאלו עם דד ליין,
שמקבלים בשבילם ציון- ביליתי לא מעט זמן בשיטוט בספרייה, לקיחת ספרים
שנראו לי מעניינים ועלעול בהם קצת. השיטה הזו גרמה לי לאבד זמן, אבל לא על
זה רציתי לכתוב הפעם. הפוסט הזה הוא חיובי.
הגעתי להבנה עד כמה שיש לי עוד ללמוד ולדעת בחיים האלה- ואני מדבר עכשיו
על התחומים האקדמיים נטו, ואפילו על התחומים האקדמיים הצרים שמעניינים
אותי- היסטוריה אינטלקטואלית, פילוסופיה, היסטוריה אמריקנית ואירופאית.
וההבנה הזו פשוט גורמת לי עונג. וואו, כמה עוד יש לי לקרוא רק בשביל להיות
"scholar"
באיזה תחום ספציפי. כמה שאני עוד צריך לדעת על וולטיר ומונטסקייה ואדוארד
גיבון ודידרו ודאלמבר ואולי אפילו ז'אן ז'אק רוסו (למרות שאני בספק) וגם על
אראסמוס ופטררקה וגם הפילוסופיה של
ימי-הביניים יכולה לעשות לי את זה. ולקרוא את ג'פרסון ואדמס ובנג'מין
פרנקלין ופטריק הנרי וג'יימס מדיסון ואולי גם מרסי אוטיס וורן, שאני לא יודע עליה כמעט כלום ומשום-מה
מרגשת אותי. ולחזור לכאלה שאני מכיר אבל צריך לקרוא עוד- אריסטו ולוק
והובס ודקארט ושפינוזה.
וללמוד סוף סוף משהו על רומא העתיקה-שזה שאני לא יודע עליה כמעט כלום כרגע זה מחדל אדיר מצידי, אבל מצד שני
איזה עונג לדעת שאני עוד אצטרך ללמוד הכל מהתחלה. ויש אפילו נושאים "יהודיים"
רחמנא ליצלן שעושים לי את זה באיזושהי מידה- עשיתי עבודה על הרמב"ם שיצאה
אמנם מחורבנת אבל עדיין גרמה לי הנאה מסויימת.
וכל זה עוד בלי לדבר על איין ראנד, שלקחתי קצת הפסקה מקריאה "שוטפת" שלה
אבל נמצאת ברוחי כל הזמן. וצריך גם לקרוא את נוזיק סוף סוף. ואת קרל פופר.
ואת וויטגנשטיין.
ומתישהו אני גם צריך להתחיל להתעניין קצת בפסיכולוגיה "פורמלית" כי הרי
חצי מהזמן אני חושב על אפיסטמולוגיה שזה נוגע בבירור בפסיכולוגיה.
וכל זה עוד בלי לדבר על מדעים מדוייקים.
זהו. פשוט עשיתי מקודם הליכה והתחלתי
לחשוב על זה וחשתי תחושת עונג אדירה, ובא לי לכתוב על זה איזה פוסט חיובי.
כל-כך קל לי ללכת לצדדים השליליים של כל דבר, אפילו כשכתבתי את זה היה לי
רצון כזה, אבל השתדלתי להתאפק. וזו הפעם הראשונה- מקווה שלא האחרונה- שאני
משתמש בה באייקון הקוליות למעלה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
