לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


גם אם קשה

Avatarכינוי:  2317

בת: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2019

כמה שהחיוך שלך יפה


אני רוצה למות כדי שאנשים יאהבו אותי לנצח. 

אני רוצה למות כדי שאנשים יאהבו אותי לנצח. 

 

 

לא צריך לקבל את זה. לקבל את זה זה הפסד, זה טמטום. זה משרת את הממסד
 צריך להתקומם ולהאמין שיכול להיות טוב יותר, אחרת אין לנו סיבה להמשיך להתקיים.

 
=אבל זה לא ממש הממסד, הממסד זה ראי של המין האנושי


משרת את החורים בלב של המין האנושי. את השקר והאבדון בבחירה לחיות. מוכר את האשליה.

 
=כמה שאת מבריקה ככה את מטומטמת.

 

לקבל את זה שהחיים קשים 

 

 להרדם עם המוזיקה ברקע מזכיר לי ימים אחרים, ימים עם בנים וסוף של ג'ונטים או של בקבוקים או כדורים, כשכבר מרוחים וכבר מתחת לשמיכה והסקס כבר לא קשור בכלל והמוזיקה שורט את מיתרי הלב בעדינות כזו עדינה והאור רק חצי מבצבץ ויש תחושה של שלמות כל כך כואבת שרק ממשיכה וממשיכה לשרוט כי יודעים שבעוד כמה שעות מהרגע הזה הגוף כבר יחלים וכבר לא יהיה שמוט ונתון לכישופים ויצטרך להעמיד פנים  שוב פעם שלא קשה לו לעמוד ולדבר ולעכקל אוכל ושלא הרגע הזה הוא כל מה ששאפנו אליו כבר נצח מעוד לפני שנולדנו. 


הוא הרבה פעמים מסתל עליי
 
ואני מסתכלת עליו
 
ואז אנחנו שותקים
 
ואז אנחנו נבוכים
 
ואנחנו מתחילים לחייך אחד לשניה
 
או לעשות פרצופים ואז לחייך
 
ואז אני מחייכת כי החיוך שלו מחייך אליי
 
וזה כזה יפה

בחיים לא ראיתי חיוך כזה יפה כמו שלו

 

 יש לו את החיוך הכי יפה שראיתי בעולם
 
באמת
אני לא רוצה שתגמר, אני לא רוצה שתרחיק א עצמך וגם לא שאני ארחיק אותך ואני יודעת שבסיפור הזה אתה הכוכב ואתה הרקדן הראשי וגם הזמר וגם האחד עם השרביט שמכתיב את כל הטונים של הקצב ואני יודעת שזה לא קשור אליי ואני חלק מהתפאורה שמשתנה בתוך חייך כבר 43 שנה ואתה עצוב וכאוב בלי קשר אבל אני רוצה לרקוד איתך גם קצת לפחות קצת והחיוך שלך ממיס לי את כל הדברים שעומדים בתוכי את כל מה שרציתי לתקוע לי סכין בתוך הצינורות שמזרימים את הדם ולפנות משם את כל מה שעושה אותי כזאת מגעילה ולהעיף אותם רחוק אבל אתה במקום שזה יהיה אלים יכול לעשות את זה עם החחיוך הזה שפשוט ימיס את הגושים האלה שגורמים לדם שלי לזרום בהם ולהיות דוחים ולהעביר את הדוחיות הזאת בכל הגוךף שלי לכל תא ותא של אבדון ואובדן  אבל אתה משגע אותי ביחד עם השיגעון שלך וגורם לי לשנוא את עצמי בכל רגע ולהרגיש הכי מטוטמת וקטנה שיש ובא לי רק שתתן לי קצת שקט ומפלט לא ביקשתי הרבה אני לא רואה את התמימות והשמחה שאתה גוזל ממני. הרבה זמן לא פגשתי בן אדם שגורם לי להרגיש אליו וזה מה שמטריף אותי שאתה גורם לי להרגיש, וזה להרגיש גם כאב בעיקר כאב ועצב ובלבול ותלות וכאב וגם שמחה קיצונית וגם התרגשות וגם שנאה אבל זה יותר טוב מלדבר עם אלפים ולא להרגיש כלום ויותר טוב מלהיות זומבי 
אני רוצה שנישאר חברים ושארגיש כבר בטוחה בעצמי מולך ובקשר שלנו וגם שנצחיק אחד את השניה ושתפסיק לדפוק את השכל של שנינו בבקשה 
אני מתפשטת מולך ואחר כך מתחרטת.
הפנטזיה הכי גדולה שלי זה גםם הפחד הכי גדול שלי.
מה?
לא מספרת.
מזל.

 

 

נכתב על ידי 2317 , 2/4/2019 01:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



8,625
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , עכברי כפר
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל2317 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 2317 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)