אני נלחמת.
השמיים עדיי, אני נלחמת נאבקת בידיים מדממות ועיניים מסונוורות אני נלחמת בשביל להישאר
נלחמת בדמעות כל שעות היום. שלא ייפלו, שלא תימלט מעיני איזו דמעה סוררת. אני נלחמת לתפקד, קמה בכל בוקר ומשמשת פונקציה בחברה. אני נלחמת על העתיד וממשיכה לרקום תכניות ולקדם ולהתקדם אני נלחמת אני נלחמת אני נלחמת לא לאבד.
אבל זה כל כך קשה. המועקה הזו היא כבדה יותר משאני מסוגלת לשאת וזו נפילה מתמשכת ואני כבר איבדתי כל רצון להיאחז או להיתפס אני באמת רק רוצה שייגמר כי אני לא יכולה יותר אני לא יכולה יותר להילחם אני לא יכולה יותר לשאת את החיים לשאת את המוות.
אני אוחזת את ההגה בעוצמה ומפרקי האצבעות כבר לבנים ואני לוחצת על הגז וממהרת להסיר את הרגל מהדוושה כי אני נלחמת ונלחמת כדי שהם לא יידעו כדי שהם לא יסבלו. האירוניה
אני חושבת שאני קרובה לסוף יותר מתמיד
אני חושבת שזוהי צרחה אחרונה בטרם אשתתק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
