מורדות הרים

הכוס מתנפצת ורסיסיה פזורים על הרצפה

הם לא יכתבו את שמך

לא יציירו פרח

העשן ננשף מתפתל לו ומתפתל

הוא לא יתלפף לכתר ראשך

הוא לא ישוב בחזרה

דמעות זולגות ונאגרות, מתערבלות

ואת טובעת

אי סדר שולט בעולמנו

וזו נטייתו הטבעית 

זהו חץ הזמן

הוא חולף וגדל הבלאגן

הסתכלי על שמיים

גם הכוכבים פזורים אקראית במרחב

הביטי בחייך,

הדברים לא מסתדרים מעצמם.