מורדות הרים

אני רוצה להצמיד את הקנה לרקה וללחוץ.

צפיתי בסרט כיצד מוליכים את הרוצח אל הכיסא החשמלי, מכסים את פניו ולוחצים על הכפתור. רטט של שתי שניות וראש שמוט. לרוצח הזכות למות בחסד

ולי 

לי נותר להמתין.

אני רוצה שהרעל יטפטף בגופי וישבית. התודעה תכובה כבהורדת המתג ותיגמר. 

אך העיניים נפקחות בכל בוקר מחדש. רואות וחוות וצוברות ואוגרות. 

ורטיגו צבעוני של טביעה במרחב 

אני מתהפכת למעלה ומטה והם לא קיימים בכלל.