מורדות הרים

נקודת השבירה ממוקמת באמצע. הקצוות הגמישים מתכופפים עוד ועוד והמרכז חורק ונכנע. 

מעולם לא נשברתי לכדי ריסוק. כן, ניתזו ממני שבבים, הייתי זקוקה לתיקונים ותחזוקה. אבל מעולם לא התנפצתי התרסקתי התפוצצתי

תמיד החזקתי.

לכל היותר יומיים בבית, והנה מיד התייצבתי בחזרה. המשחק עודנו נמשך, מעולם לא יצאתי להפסקה. ידי לא רפתה. אומנם דיממה וחרטה ונצרבה, אבל לא הנחתי לכובד הגוף לצלול למעמקים. הענף נשמר בודד בצמרת גלוחה ואני האוחזת, רגליי מתנועעות באוויר, נשמרת מן הציפורים.

נקודת השבירה ממוקמת באמצע ואני נאחזת בצדדים. עד מתי יסכימו חוקי הכבידה להישמע לגחמותיי, עד מתי יענו לי רצונותיי יילחמו את מאבקיי ברוח ובחומר? 

את גמורה