לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מורדות הרים


כינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2019    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2019


זה מאוד תלוי על איזה צד אני קמה בבוקר. לרוב, הצד הציני מקיץ ראשון, אחריו הנחוש, ומהר מאוד מגיע המיואש. לפעמים אני אופטימית וחושבת שזה עוד יכול לקרות, אבל אז יורד הערב ומתעוררת בי המפלצת האפלה שמכירה את החיים יותר מדי טוב. 


קשה להחליט, קשה לדבוק בכיוון אחד ולהתמיד. אני לא רגילה, כל השנים האחרונות עברו עליי בנשימות קצובות וחדות. ונדרשת כאן מחויבות גדולה, שלא לומר הקרבה. 


אני מרגישה מותשת מאוד. כן. תשישות אופפת אותי מצדדי ומאחורי ומלפני עננה מעורפלת ואני לא מצליחה לראות דרכה. משתדלת לא לקבל החלטות פזיזות מדי, אבל לפעמים זה עומד על קצה הלשון, ואני רק רוצה כבר לחתוך את זה, להיות אחרי. 


 


הערב אחת הנערות במרכז אמרה לי שהשיחה איתי גורמת לה להרגיש שוב בטיפול, ועברה לי בראש צעקה "לא שוב". אני חייבת להבין מה אני משדרת, שנים של טיפול ריקות מתוכן. עודני סובלת ומגששת את דרכי בלא תובנה. מה הטעם? תמיד שנאתי פסיכולוגים. מה לעזאזל אני עושה כאן?


 


אם כי אני חייבת להודות שזה עושה לי טוב. 


יש משהו נורא סקסי בלהיות הפסיכולוגית. תפרתי את עצמי למידות המדויקות של הדמות. אני צריכה להיזהר לא להשאיר פה את האופטימיות לעת ליל. עוד ייכנסו לי חלומות לראש

נכתב על ידי , 17/2/2019 23:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



30,127
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לא',ב. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על א',ב. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)