מורדות הרים

פגשתי אותו השבוע. 

זה היה כמו בסרט אימה, כשהאלכוהול והמוזיקה החרישו את חושיי. הוא ניגש אליי כשמסכה כיסתה לו את הפנים. הוא קרא לי בשמי, והקול המבעית הזה חדר לתוכי וזיעזע אותי כל כך. ניסיתי למשוך זמן, לא קשה היה לזהות אבל הייתי מבולבלת כל כך, כמו אז, נכנסת אל תוך הסכנה. 

הוא חיבק אותי חזק, ואני שוב קפאתי, כהרגלי בנוכחותו. הכל עלה. האדמה והדמעות והכאב והשיתוק והניתוק. 

ברחתי.