חם מן הלב ישר על השולחן

אם כל פעם,

אקטוף רק פרח אחד

אם כל פעם,

אשאיר את הפחד לבד?

אם לפתע,

אאחוז קרוב רגע מיוחד,

אזהה את עצמי

כמו קודם ?

ארשת הכל טוב, תישאר לי בעיניים?

כשאתה

כבר לא קרוב.

מחופרת בתוך המילים,

מחביאה את הסודות הכי כמוסים

את באמת חושבת שלא רואים?

מטומטמת.

שוברת את כל הכלים,

ואז נזכרת :

מחר יום חדש..

שוטפת את הפנים

קדימה, חזרה לעיניינים.

אני רוצה שכל הגיג וכל דמיון

כל רגע חולף וכל רעיון

כזה שהולך או כזה שנשאר

שהכל, הכל יהיה כתוב על הנייר.